מעשה נורא בעיר דמשק

עמוד:322

היינו , מי שאכן מסוגל לשוות בתודעתו את "מי שאמר והיה העולם , " אינו הרב היהודי אלא השיח' המוסלמי . בתום המסע המשותף לא נשאר לרב אלא להוריד כנחל דמעה , להכיר ביתרון השיח' בתחום מהותי זה , ובמסקנה המתבקשת : " יותר מזה היה ראוי לנו לעשות , " הרב יצחק פרחי מבקש להעמיד את דמותו הרוחנית של השיח' הצופי כדגם אידאלי בתחום יראת האל בעבור קהל קוראיו / שומעיו בירושלים ובאימפריה העות'מאנית , בשנות השלושים של המאה ה . 19 אגב כך , מתחוור כי החכם הצופי היה נעלה מן היהודי גם במידותיו האישיות : הוא אוהב את האמת לשמה ; מפתח את קשריו עם עמיתו היהודי מתוך משיכה אינטלקטואלית ולא מתוך תועלתנות ; אינו מקנא במי שהישגיו האינטלקטואליים גבוהים משלו ; מתייחס בהערכה רבה לבעל החוכמה , בלא תלות בשיוכו הקהילתי הדתי הנחות . מתוכן הסיפור עולה בבירור כי ברמה הגבוהה ביותר של אישי מופת בתחום הדת , קיימת חפיפה גדולה וקרבה רבה בין היהדות לאסלאם . חפיפה זו באה לידי ביטוי מובהק כבר בחלק הראשון של הסיפור , כאשר נוכח הקורא לדעת כי קיים עולם שיח אוניברסלי אינטלקטואלי - שבע החוכמות - המהווה תחום עיסוק נחשק משותף לשיח' ולרב . בהמשך מתברר כי שיתוף העולמות אינו רק בממד האינטלקטואלי ה"ניטרלי , " אלא גם בתחום הפרקטיקה של דרכי ההכנה לחוויה מיסטית : צום , הרהורי תשובה , טבילה והחלפת מחלצות . ומעל לכל האמור , קיימת חפיפה ושותפות גם בחוויה המיסטית עצמה - ובאובייקט המשותף של חוויה זו : "מי שאמר והיה העולם , " המשתקף בשם הוי"ה . אם בסיפור זה אין הערכה חיובית עמוקה לדתיות לא יהודית - היכן יש ? אתוית דבר אחד מעמיתיי שקרא את כתב היד של מאמר זה חלק על מסקנה זו שלי והעיר שעל פי הבנתו בסיפור זה אין כלל הערכה לדתיות לא יהודית . לדעתו , משמעות הסיפור היא שהשיח' הגיע למעלה שהגיע רק בזכות השימוש בסמל היהודי : מנורת שבע הקנים עם "שויתי" ועם שם הוי"ה . לפיכך הסיפור משקף את עליונותה המוחלטת והקטגורית של היהדות על פני האסלאם , ותו לא . למיטב הבנתי , קשה מאוד להסכים לקריאה זו מכמה טעמים . ראשית , היא מניחה עוצמה מעין מאגית של אייקון המנורה ושל שם הוי"ה : יש להם לכאורה כוח דתי משל עצמם , וכל מי שיתפעל אותם כראוי - יגיע לתוצאה המבוקשת , ללא תלות במעלת אישיותו הדתית . אם כך הדבר , מדוע לא זכה לכך הרב גאלאנטי - הלוא הוא הכיר לוחות "שיויתי" משחר ימיו והיה ( לפי סיפור המעשה ) גדול הרבנים היהודים בזמנו !? ואם תאמר שתחילה לא הכיר הרב גאלאנטי את ההכנות הדרושות לתפעול האובייקט המכיל את

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר