מעשה נורא בעיר דמשק

עמוד:311

שהיה אולי איש הדת המוסלמי הבכיר בדמשק . המשך היחסים ביניהם תלוי ביכולתו של הרב להרשים את השיח . ' דבר זה נרמז על ידי המחבר , בעשותו שימוש במטבע לשון המזכיר לקורא את הופעתה מלאת החששות של אסתר לפני אחשוורוש . כמו אז , כך גם בדמשק של שלהי המאה ה , 18 נשא הצד היהודי החלש חן בעיני בעל העוצמה הנוכרי , שאינו יודע כי דמות חלשה זו מבקשת את קרבתו לתועלתה . כמו אז , כך גם בדמשק של המאה ה , 18 נוצרת משיכה ארוטית עזה של החזק אל החלש ( ה ) , אך בסיפור מגילת אסתר מדובר במשיכה מינית , ואילו כאן מדובר במשיכה אינטלקטואלית . המספר ( הרב פרחי ) מעמיד אותנו על האסימטריה של משיכה זו , המזכירה אף היא את סיפור מגילת אסתר : אצל השיח' היתה זאת תשוקה עזה ובלתי ניתנת לכיבוש , ואילו הרב גאלאנטי נענה לרצון השיח' בדיאלוג פילוסופי , משום שיקול זר : "כי חפץ הוא בתכלית המבוקש , " היינו בחשיפת הנתיב לקריאה בספרי החיים ובספרי המתים . השיח' מתגלה כאוהב חוכמה , כפילוסוף אמתי . שלא כמו הרב גאלאנטי , התמה שזולתו בן דת אחרת עולה עליו בהישגים רוחניים - השיח' שמח שגילה עמית , בן דת אחרת , העולה עליו בחוכמה . שלא כמו הרב גאלאנטי , המצטער על מה שנתפס אצלו כשבירת ההיררכיה הראויה " ) לא תהא כוהנת כפונדקית - ( " ? השיח , ' לאחר שהכיר במעלותיו האישיות של הרב , מבקש לבטל את ההיררכיה הקיימת המבדילה בינו לבין הרב ושולח אליו שני עבדים וסוס לרכוב עליו , "למען יבא אליו בכבוד גדול" - הגם שעל פי תנאי עמר , הרכיבה על סוס מותרת למוסלמי בלבד ואסורה למי שנמנה עם בני החסות ( אהל אל ך'מה . ( לבסוף , האסימטריה המקורית מתהפכת ? לא זו בלבד שהשיח' מבטל את סימני הסטטוס המבדילים בינו לבין הרב , אלא שהוא נעשה תלוי רגשית במושא אהבתו , ובלשון בקשה של חלש מאת חזק מתחנן שיתרצה לבוא אצלו לא פעם אלא פעמיים בשבוע . תלות זו עתיד הרב גאלאנטי לנצל , כפי שמתברר עתה בדו שיח ארוך , בעל אופי תגרני משהו , המתנהל בין שני גיבורי הסיפור . במהלך הדו שיח מתגלה לשיח' כי כוונת הרב חורגת ממה שהוא ( השיח ( ' תפס עד כה כזירה המשותפת לשניהם : והשי"ך היה חסר ממנו הקדמה בחכמה הד [ השביעית , [ בלעדה לא יוכל להיות שלם בחכמה הזאת . ועל זה שאל השי"ך להרב : היש לך ידיעה בחכמה פלונית ? ויאמר שבח לקל = ] לאל ] יתברך , שאני שלם בחכמה הזאת . . 27 ראו הערה קודמת . . 28 בדיקת המופעים בתנ"ך של מטבע הלשון "אם נא מצאתי חן בעיניך" מראה שמדובר תמיד בבקשה שמפנה החלש ( מכל מקום , בסיטואציה הנתונה ) כלפי החזק או החשוב ממנו .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר