|
|
עמוד:122
מובן שאין משתמע מכך שכל המאמינים מסוגלים לקיים יחסים סובלניים כאלה . היטב ידוע שהכנסיות הנוצריות עברו דרך ארוכה עד שהגיעו אל היכולת להתייצב היום מול השאלות האלה . ועוד ידובר בכך בהמשך הדברים . מכל מקום , נראה לי נכון לטעון כי ניתן לזהות כאן מבנה שאינו ייחודי לתנאים השוררים בין המאמינים או אפילו בין הנוצרים . נישאים בכוחה של סבלנות אלוהית זה בדיוק מה שעשה משה , מוריד התורה , לעם ישראל , אשר לפי הסיפור המקראי היה אמור למסור לו את התורה . פסוקים שהיו בעלי חשיבות רבה , במיוחד בעיני ההוגה עמנואל לוינס , מספרים על תלונתו המרה של משה , שהגיע אל קצה גבול סבלנותו כשנתקפו בני ישראל במדבר בתאווה למעדנים שהשאירו מאחוריהם במצרים . משה מתאונן אל ה : ' למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי . האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו ( במדבר יא . ( 12-11 זה המודל המקראי לסובלנות ! נשיאת אלה שאותם לא הריתי ולא ילדתי , כנשוא האומן את היונק , כפי שנשא משה את בני ישראל במדבר , כמו אלוהים עצמו שנשא את בני ישראל על כנפי נשרים אל מדבר סיני ( שמות יט ; 4 דברים לב . ( 11 ראשית , חשוב לציין כי כאן חבויים הן לקח על היחס בין הלכה למעשה , כלומר על השימוש בקשר בין תאולוגיה לאתיקה , הן פדגוגיה ברוח התנ"ך , שהיא למעשה כלל בסיסי למפגשים בין דתיים אפילו כיום . בניגוד להתפלמסות הנוצרית המסורתית עם "החוק היהודי , " כאן מתברר שהאל נושא את בני ישראל על כנפי נשרים מן העבדות קודם כול אל מדבר סיני , בטרם יתוודעו לרצון האל , ללקח , לתורה ! מערכת היחסים בין אלוהים לישראל , בין משה לעם , שהיא מערכת יחסים תומכת וסבלנית , קודמת להדרכה לקראת החיים על אדמת הארץ , ללימוד ההוראות האלה , ולבסוף , בעקבות זאת , לחיים עצמם . לגבי ניסוח שאלתנו משמעות הדבר היא שהיחסים הסובלניים לבדם יכולים להיות היסוד והתשתית למפגש שבמסגרתו ניתן להעלות את שאלת האמת . הנוצרים יכולים ללמוד משהו מן היהודים וגם מן המוסלמים כנציגים של מה שמכונה "דת של דינים" הלכה למעשה . המחויבות לקיום מצוות שיש לדון בהן ולהחליט עליהן במשותף , בכל מקרה לגופו , לנוכח תנאי החיים הממשיים , יכולה להרשות לעצמה חופש מחשבה שאינו ניתן אוטומטית במרחב הדתי של דוקטרינה דוגמטית , ולעתים קרובות עלול להיות קשה להשגה . אולם כעת אל הסובלנות , שאנו חייבים לדבר עליה , ראשית לכול . בארת קיבל בדרך מיוחדת את "העילה המשפטית" הכפולה של הדיבר השישי , כפי שהיא
|
|