|
|
עמוד:97
ההכשרה להכנעה ולחירות אלכסיס דה טוקוויל אומר שהחירות היא "הקשה מכל ההכשרות . " אולי אמת הדבר . אולם המסורת גורסת כי ללמוד הכנעה קשה מכול . החירות הנשגבת ביותר היא זו שאי אפשר לבטאה . היא מקבלת אישור מתוקף הישות הטהורה המתגלה בריבוי ובתנועה . זהו אלוהי כל הדתות השמיות . לא זו בלבד שהוא העצמי הנשגב ביותר , אלא הוא גם העצמי האמתי היחיד . כל דבר מעיד עליו . בו נעלמים כל הסימנים 1 הכול נעלם מלבד פני אלוהים . בו אין גבול . לכן פניו הם חירות מוחלטת . הכנעה בפניו היא חירותו של הנברא . ככל שההכנעה רבה יותר , כן רבה החירות . אם חירות היא היפרדות מן התנועה למען השלום , מן הריבוי למען האחדות ומן הסימן למען המסומן , הרי זו הכנעה . כל התופעות משתתפות בהכנעה או בחירות זו : "האם לא תראה כי לאלוהים ישתחוו שוכני השמים ושוכני הארץ והשמש והירח והכוכבים וההרים והעצים וחיית השדה ואנשים רבים " ? ( קוראן , סורה , 22 פסוק . ( 18 נתיב , או קשר , מוליך מן האל אל כל הפרטים , משום שהוא נוכח בכול . אולם אין נתיב אל אלוהים מכל פרט ופרט , משום שהוא תמיד נעדר ביחס לאל . הקשר הראשון דומה ליחסו של האין סופי אל הסופי . הקשר אינו מבטל ואף אינו מגביר את הסופי . הפוטנציאל של כל פרט לשלמות נשען על היחס הזה . הקשר השני דומה ליחסו של הסופי אל האין סופי . יחס זה הוא תמיד לא כלום , המצוין במילות ההתגלות : "אין יצור שאין הוא [ אלוהים ] אוחז בציצית ראשו ( סורה , 11 פסוק ;( 56 וגם : "בקשו כולכם מעוז בחבל אשר הושיט אלוהים ואל תתפלגו" ( סורה , 3 פסוק . ( 103 יחס אחר אינו אפשרי . אפילו הלשון של יחסים אלה , המוצאת את ביטויה המלא בדוקטרינה של הברית , מצביעה על הקשר בין בני האדם על סמך אמונתם באלוהים או בלעדיה : "האיש היודע כי הדבר אשר הורד אליך מעם ריבונך הוא אמת - האם כעיוור הוא ? רק נבוני הלב יזכרו , המקיימים נאמנה את התחייבותם לאלוהים ואינם מפרים את הברית , והמחזקים את הקשר שציווה אלוהים לחזק" ( סורה , 13 פסוקים . ( 21-19 מכאן נובעת גם הבנה אפשרית של ההסבר על פי ההתגלות : "הצענו לשמים ולארץ ולהרים פיקדון למשמרת , ואולם הם סירבו לקבלו על עצמם , ונחרדו מפניו . ואולם האדם קיבלו , כי בן עוולה הוא ונבער מדעת" ( סורה , 33 פסוק . ( 72 המילה . 19 מן הראוי להזכיר את האטימולוגיה של המונח religio עצמו , שמשמעו "קשר מחודש . 20 . " המילה "אמונה" משמשת כאן במובן "אמון , " כשהקשר האטימולוגי ביניהם קיים גם בערבית . מכיוון שהמסורת מוגדרת , לפי החדית' המפורסם על מה שלימד המלאך גבריאל את הנביא מוחמד , כמושתתת על שלושה יסודות : אסלאם ( הכנעה , ( אימאן ( אמונה ) ואחסאן ( עשיית היפה , ( אנו עוסקים כאן בכינון יחסים על בסיס של ביטחון .
|
|