|
|
עמוד:90
להסביר ולצפות את ההתנהגות הזאת במסגרת קונספטואלית של כללים , המקבילה לביטחון , כאמת מידה של צורות נורמטיביות הנקבעות באופן שיטתי . האמון מייצג צורך להמחיש את צורות ההתנהגות האלה של "אחרים" שאי 8 אפשר לתארן או להציגן באופן מלא . זוהי המודעות לחופש של "אחרים" היכולה להתבטא באלימות או בבורות . צומת דתיות : ביטויים וני פנים של אמת אחת כך קמו במהלך ההיסטוריה של בוסניה שתי מגמות חברתיות נוגדות . באחת מהן מתגברים על ההבדלים הדתיים באמצעות חיים יחד על בסיס ביטחון , במסגרת הנתיבים המקודשים השונים . בשנייה , ההבדלים האלה עומדים מעומתים אלה מול אלה . שתי המגמות המהותיות האלה היו קשורות במאות קודמות להשתייכות הדתית של תושבי בוסניה . הסיבות להבדלים היו מוצדקות והתבססו על מסורות מקודשות אינדיבידואליות . במובן הסמלי יכולנו לקשר את 9 ההצדקה הזאת למושג הכללי grehota ( עוול , פשע . ( מעילה באמון ובאחריות כלפי אחרים היתה בגדר חטא או הפרה של מצוות האל , שהשרו מרוחן על כל בריה ועל כל תופעה . תחושה זו של קדושת ה"אחרים" ושל זכותם להיות שונים חלחלה בכל החברה הבוסנית . על בסיס זה היתה החברה "אנחנו" לגבי דידם של כל חבריה , אף על פי שהיו קיימות השתייכויות מוגדרות בבירור לקהילות דתיות פרטניות - קתולית , אורתודוקסית , מוסלמית ויהודית . השתייכויות אלה היו גורפות . התורות המקודשות והנתיב המקודש של כל אחת מהן היו בלעדיים . ברם , הישועה האנושית שהבטיחו לא היתה מובטחת בכך רק למקצתם . אימוצה של תורה מקודשת אחת על נתיבה המקודש היה בלעדי למי שבחר בה . לא היה אפשר שאדם אחד יקבל עליו שתי תורות מקודשות או שני נתיבים . עם זאת , לא היה בכך כדי לשלול את זכותם של "אחרים" לדבוק בדוקטרינה שונה וללכת בנתיב שונה , עם פוטנציאל שווה לישועה . אולם מכיוון שישועה , המפורשת בכל התורות המקודשות ולעברה מובילים כל הנתיבים המקודשים , אפשרית רק במוחלט העליון ( האל , ( כך גם כל . 8 שם , עמ' . 9 . 63 [ הערת המתרגמים : יש לקבל על תנאי את תרגום המילה grehota במילה , wrong משום שאין הוא מוסר את כל היבטי המשמעות של המילה . יש מילונים המציעים את התרגום - damage נזק . בבוסניה , השורש האטימולוגי של grehota זהה לזה של , grijeh חטא . sin - אולם grehota מתייחס לאחריות המתמדת של אדם כלפי עצמו וכלפי כל הבריות האחרות בעולם . את המעילה באחריות זו אי אפשר להצדיק בשום אופן - היא נוגדת את הערכים העמוקים כיותר ואת עצם טבעם של בני האדם [ .
|
|