הקוראן וסובלנות: מסה פרשנית על סורה 5, פסוק 48

עמוד:75

עקרון יחסי הגומלין נשמר עדיין גם בפסוק מאוחר מאוד מתקופת אל מדינה : אין אלוהים אוסר עליכם לכבד ולעשות צדק עם אלה אשר לא יילחמו בכם בשל הדת ולא יגרשוכם ממושבותיכם . אלוהים אוהב את העושים צדק ( סורה , 60 פסוק . ( 8 לקראת סוף תקופת אל מדינה כבר חרג המאבק בין המוסלמים לבין בני קריש ושבטים ערביים אחרים מן הממד הדתי גרדא . העימות כעת הוא בין שתי מערכות חברתיות פוליטיות יריבות , שכל אחת נשענת על האידאולוגיה שלה ומזוהה לפיה . במלחמה זו , הציווי הכללי להילחם בפוליתאיסטים , המצוי בסורה , 9 פסוק , 5 לא היה למעשה שינוי בטקטיקה או באסטרטגיה , ואף לא קריאה לפטור את העולם מן הפוליתאיזם , אלא ציווי להביא לידי סיום מאבק בן עשרים ושלוש שנה נגד אויב משכבר הימים . היהודים והנוצרים מופיעים גם הם בשלב מוקדם יחסית של השיח הקוראני . כמה פסוקים מאמצע עד סוף תקופת מכה מבקשים מן הפוליתאיסטים לשקול את העובדה שאחדים מבעלי הספר הקודמים מכירים בכך שהקוראן נובע מאותו המקור ( למשל , סורה , 26 פסוקים ; 198-197 סורה , 28 פסוקים ; 53-51 סורה , 29 פסוק . ( 47 אולם אין בפסוקים אלה אמירה שהמסר הקוראני זהה לאמונתם של היהודים או של הנוצרים שחיו בערב במאה ה , 7 או רמז לכך שמוחמד חשב שהוא נביא יהודי או נוצרי שנשלח במיוחד אל הערבים . כבר במכה מתחיל הקוראן לפתח את ההשקפה שהנביא מביא המשך של אותו המסר שהביאו כל הנביאים , כולל אברהם , משה וישו ( למשל , סורה , 87 פסוקים ; 19-18 סורה , 19 פסוקים . ( 37-34 לא הנביאים הם היוצרים את ההבחנות בין מקבלי הספר , כי אם מאמיניהם , שבמשך הזמן נחלקים בעצמם למחנות ( אחזאב ) ( סורה , 19 פסוק . ( 37 ובכן , בעת שהקוראן מתחיל לפנות אל אהל אל כתאב באופן ישיר ומעמיק יותר , בהתגלויות המדיניות , גישתו המהותית כלפיהם כבר מגובשת זה זמן מה . ההבדל העיקרי בין הסורות ממכה לסודות מאל מדינה אינו בתוכנן אלא בקהלן . באל מדינה , שם הקשרים בין המוסלמים ליהודים , ובמידה פחותה יותר גם בין המוסלמים לנוצרים , היו תדירים הרבה יותר משהיו במכה , הפנייה אל אהל אל כתאב מקבלת חשיבות רבה יותר . המונותאיזם האברהמי , שאינו יותר משביב קל בתודעתם של הפוליתאיסטים , חזק כמובן הרבה יותר בתודעתם של בעלי הספר . הציפייה שהם יכירו באמתות שליחותו של מוחמד גדולה הרבה יותר . ציפייה זו אינה מתגשמת כמובן אלא במספר קטן מאוד של מקרים פרטיים . שורות הפתיחה של סורה , 5 פסוק 48 משקפות בבירור מודעות לכך שרוב היהודים והנוצרים לא נענו לקריאת מוחמד . לפי ספרות אספאב אל נזול ( נסיבות ההתגלות , ( סורה , 5 פסוקים 49-42 דנה בפנייתם לנביא של כמה יהודים מאל . 78 דיון מפורט ראו . Rahman , Major Themesof the Qur'an , pp . 132-149 , 162-170

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר