|
|
עמוד:63
משותף . יתר על כן , האמונה המוסלמית אינה מתקשה להכיר בהיבטיהם של הפולחן היהודי ושל הפולחן הנוצרי שהשפיעו על התפתחות הפולחן האסלאמי . הדוגמה הברורה ביותר היא הנהגת הקריאה לתפילה ( אד'אן , ( אשר לפי כל תיעוד מוכר התפתחה משילוב של השראה מצד מנהגים יהודיים ונוצריים מזה ושל תגובה כלפיהם מזה . אפילו היבטים שונים של המנהגים האליליים הערביים , דוגמת העלייה לרגל למכה והאיסור על מלחמה בחודשים מקודשים מסוימים , הוטמעו באסלאם . משום כך האסלאם לא זו בלבד שסבל מושגים , ערכים ומנהגים של קהילות קודמות , אלא אף ניכס אותם באופן פעיל ומצא להם מקום במסגרת המוסרית שלו . נסכם אפוא את הסיפור הסטנדרטי על תקופת מכה . קריאתו של מוחמד לבני קריש לזנוח את הפוליתאיזם של אבותיהם הביאה להתנגדות קולנית מצד מנהיגיהם . אל מול התעמרות מילולית ופיזית מרה בו ובתומכיו , נשאר הנביא איתן בדבקותו במסר הקרראני שהתגלה באותה תקופה , פסל עבודת כל אלוהות מלבד אללה וגינה את הסירוב לערער על הדוגמה ועל המוסכמות בתואנה ש"אבותינו עשו גם הם כך . " במכה היה הנביא בעיקר "מוכיח בשער" ( נך'יר , ( הקורא לעם אל האמת ומפנה פניו מן המתנגדים לו . עמדתו של הקוראן בתקופת מכה מתוארת יפה בסורה , 109 פסוק : 6 "לכם דתכם ולי דתי . " סובלנות אדישה זו מופרת רק פעם אחת , כאשר עבר הנביא לכאורה לרגע קל , מעבר לדו קיום אל צורה מסוימת של השלמה עם הפגאניות מתוך יחס של כבוד כלפיה . אולם כפי שראינו מעידה זו אינה משתקפת בטקסט הקוראני שהשתמר , והאותנטיות של האפיזודה כולה מוטלת בספק . סובלנות בתקופת אל מדנה מאמצע תקופת מכה עד סופה הקוראן משתמש במונח ג'יהאד כדי לתאר את מאבקם של המוסלמים במתנגדיהם ( סורה , 25 פסוק ; 52 סורה , 29 פסוקים . ( 69 , 6 בתקופת מכה כולה הוגבל מאבק זה לפעילות בלתי אלימה . הנביא מנע מתומכיו להיעזר באמצעים אלימים נגד רודפיהם , משום שעל פי ההשקפה המוסלמית המסורתית , אלוהים לא ציווה עליהם להילחם . עם זאת , חשוב 235 . 41 . ין . 42 Ibn Ishaq , Siratrasul Allah , ראו סלאמה אל ךקס , כמיל , איאת אל גיהאד 3 י אל ? - ןךאאן אל-כרים : ךרא 0 ה מואיה ותאריחץה 3 ] יאניה , כוויית : דאר אל ביאן , , 1972 עמ' . 202 והשוו . University Press , 1999 , pp . 51-53 , 106-109 Firestone , Jihiid The Origin of Holy War in Islam , New York : Oxford Reuven
|
|