תנועות אסלאמיות בנות זמננו ומקורות חדשים לסובלנות דתית

עמוד:40

כחובתן המוסרית הראשונה במעלה . זה מאלץ אותן למצוא מקורות של גושפנקה וסובלנות במסגרת הדת , שיכירו במנהגיהן החברתיים החדשים ובאסטרטגיות החיים האישיות שלהן . כל צעד לקראת הגברת הנראות הפומבית של נשים דרך תנועות אסלאמיות מטיל אל תוך הדיון הציבורי סוגיה חדשה הגורמת לדוגלי החילון ולמצדדי האסלאם לעמוד משני צדי המתרס , אולם הוא גם מביא להתנגדות בקרב האסלאמיסטים עצמם . פרשנויות שונות למצוות אסלאמיות נהפכות לשדה קרב . כאשר תנועות אסלאמיות בנות זמננו מותחות ביקורת קיצונית על המסורת הקלסית של העלמאא , כלומר של מי שבידם הסמכות הדתית ואין עוררין על בקיאותם בטקסטים הדתיים , הן פותחות בכך פתח לתהליך פרשני . באופן פרדוקסי , האסלאמיות הקיצונית מסיתה לדמוקרטיזציה של הידע הדתי , כמסגרת שבה פעילים שונים של האסלאמיות יכולים לדרוש להם זכות לפרש את האסלאם . פרטים של החיים האישיים , החברתיים והפוליטיים , דוגמת רעלת הנשים ( חג'אב , ( העונש בסקילה על ניאוף ( רג'ם , ( שאלות של מיסוי ( פאאט , ( ' חוקי הפלילים , נישואים דתיים - כל אלה כבר אינם סוגיות הבאות על פתרונן באופן בלעדי אצל העלמאא הדתיים , אלא הם נושא למחלוקת בין שחקנים פוליטיים מתחרים , ובכללם הנשים התומכות באסלאמיות . על לאומי וקהילתני דברי ביקורת על המודרניות הם יציאה נגד הדיכוטומיה המוחלטת בין עולם של סדר ציבורי שיש עליו קונסנזוס לבין רשות הפרט המכילה , מדחיקה ומשתיקה זהויות פרטיקולריסטיות . טבעה ההומוגני של רשות הרבים משתנה כיום בעקבות זהויות דתיות , אתניות , מהגרות , המקדמות פלורליזם ונאבקות לזכות בהכרה . האסלאמיות שותפה לדברי הביקורת האלה על המודרניות וקוראת תיגר על המשגות חילוניות וליברליות של רשות הרבים ועל הגדרת הדת כעניין פרטי . האסלאמיות מגדירה מחדש את הגבולות בין רשות הכלל לרשות הפרט . האסלאמיות , יחד עם הפמיניזם , יכולה להיחשב לתנועה החברתית המשמעותית ביותר המטשטשת את הגבולות בין רשות היחיד לרשות הרבים ומעצבת אותם מחדש . מכאן נובעות כמה שאלות : האם יש סימנים כלשהם לזרימת רעיונות הדדית בין המשגות העצמי והמודרניות של האסלאם לבין אלה של המערב , למשל , או בין המשגות האמונה לבין החילוניות , בין האינדיבידואליזם לקהילה , בין הדחף הצרכני לדחף לשימור ? האם יש דרכים לפרש את הממצאים האלה מעבר לשימוש במושגים כגון "התנגשות בין ציביליזציות" או "קץ ההיסטוריה" - דרכים שיתמקדו בתהליכים של חיים בכפיפה אחת , בהכלאה ושאילה הדדיות ,

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר