תנועות אסלאמיות בנות זמננו ומקורות חדשים לסובלנות דתית

עמוד:32

הנאורות . בכך הן דומות לא רק לתנועה הפמיניסטית , אלא גם לתנועה לזכויות האזרח , לתנועה לאיכות הסביבה ולתנועות אתניות , שכן כולן מציגות את הכוח המדוכא ( בהתאמה י מגדר , טבע , אתניות ודת ) וכולן חוזרות על נקודות עיקריות בזיכרונות העבר ובפוליטיקה של הזהות , כמו הפמיניזם , המערער על הטענה האוניברסליסטית והאמנציפטורית לקטגוריה "אדם , " ומכריז במקום זאת על שונותן של הנשים , האסלאמיות מקשה על הטענות האוניברסליסטיות בדבר "התרבות המערבית , " הפוסלת את השוני האסלאמי כמקור לתרבות מודרנית . במילים אחרות , כפי שהפמיניזם הקיצוני דוחה אסטרטגיות של היטמעות בקטגוריה "אדם , " הנתפסת כזהה לקטגוריה "זכר , " ומגבש את זהות הנשים על פי דפוסי השוני שלהן , כך גם האסלאמיות דוחה אסטרטגיות של היטמעות ב"תרבות המודרנית , " הנתפסת כזהה ל"תרבות המערבית" והמדגישה את שונותה שלה . בשני המקרים , הסירוב להיטמע וההתנהגות הבלתי מתנצלת , המתריסה בפני הכוחות השוויוניים והגלובליים של המודרניות , הם המונחים ביסוד החרפת ההבדלים והזהויות . הלבוש האסלאמי , אורח החיים האסלאמי , האמונה האסלאמית , כולם סימנים הנחשבים למקורות של "פיגור , " "מנהגים לא תרבותיים , " "הצד האפל של המודרניות , " "כוחות הבערות , " סימנים הנחשבים לגורמים לנמיכות של המוסלמים ולהדרתם . כולם מנוכסים כעת מחדש ומודגשים על ידי פעילים אסלאמים . לכן , באמצעות ההקצנה הפוליטית של האסלאם , הזהות המוסלמית מגלה את עצמה ומבקשת לקבל גושפנקה בעולם המושגים הפוליטי המודרני . האסלאמיות היא חידוד הזהות המוסלמית ובנייתה מחדש בתוך העולם המודרני ובאמצעותו . האמונה האסלאמית ואורח החיים האסלאמי נהפכים לנקודת ייחוס לחידוש הפן האידאולוגי של נושאים חברתיים פעוטים לכאורה , כגון כיסוי הפנים ברעלה על ידי סטודנטיות מוסלמיות באוניברסיטה , הפרדה מגדרית במערכת התחבורה הציבורית , צנזורה על אמנות ארוטית , השתתפות של נשים בתחרויות ספורט , איסור על צריכת אלכוהול וכיוצא בזה . דוגמאות אלה ממחישות במה דברים אמורים בתחום אורח החיים . האסלאמיות נראית כביקורת על אורח החיים החילוני , על הגדרות העצמי החילוני ועל טובת הכלל החילונית . האסלאמיות יכולה אפוא להיחשב לביקורת המופנית אל ההגדרות החד 3 תרבותיות של המודרניות . האסלאמיות העכשווית היא בלתי מתנצלת , היא מתריסה בפניה של המודרניות החילונית . עמדה ביקורתית חדשה זו ביחס למודרניות המערבית מלמדת על ההבדל העיקרי שבו ניכר הדור החדש של האסלאמיסטים מן האסלאמיסטים המודרניסטים של המאה ה , 19 דוגמת New Haven : Yale University Press , 1985 , pp . 50-82 Emmanuel Sivan , Radical Islam , Medieval Theology and Modern Politics , . 3

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר