|
|
עמוד:163
מאריי קובע כי כל המאמינים מכהנים בקודש , ולהם משימות שונות : אלה למי שהוסמך ככומר ואלה למי שלא הוסמך : "המכהנים שלא הוסמכו אמורים 28 להעביר , כמתווכים , את רוח הנצרות אל מוסדות החברה האזרחית . " מסורות דתיות אחרות עשויות להכיל דברי הוראה דומים על קדושת פועלם של המאמינים מן השורה בתחום הציבורי . תורות כאלה יכולות לעגן את המעורבות הדתית בסדר הציבורי ובכל זאת להוסיף ולכבד את הפלורליזם הדתי . קדושת הפרט ומשמעותה הרוחנית של תרבות אנו חיים היום בחברה המשבחת את זכויות הפרט עד לקיצוניות , אך גם מבודדת את הפרט מרשתות חברתיות חשובות . יש לנו רק "קשרים רופפים , " כניסוחו של רוברט וותנאו . אינדיבידואליזם מנצח ובודד זה הוא התשתית לרעיונות החירות והדמוקרטיה האמריקניים . מאריי והמסורת הקתולית מספקים קול שכנגד חשוב , שכן מאריי דגל הן בכבוד האדם הן בחשיבות החברה ככוח רוחני החיוני להתפתחות האנושית . מאריי ביסס את הזכות לחירות דתית בראש ובראשונה על כבוד האדם המוצהר בנצרות , ולא על התיאוריה של הנאורות בשאלת זכויות הפרט . הוא ראה בכבוד האדם מתנה מאלוהים , שיצר את האדם בצלמו . לדעתו , יסודם האיתן ביותר של הדחפים הבסיסיים שהניעו את הדמוקרטיה נמצא בהגות הנוצרית : "בבסיסם של התיאוריה ושל המעשה הדמוקרטיים שוכנת אמת דתית עמוקה , הלוא היא הכבוד היצוק במהותו של טבע האדם , החופש הרוחני של הנפש האנושית . " עיקרון בסיסי זה , גרס מאריי , נגיש לכול באמצעות חשיבה הגיונית . אפשר גם לעגנו באופן ספציפי יותר בכתבי הקודש , בעיקר בספר בראשית , טקסט היכול לספק בסיס משותף ליהודים ולמוסלמים כאחד . בכתיבתו המוקדמת יותר הציע מאריי בסיס תאולוגי נוצרי יותר במובהק . הוא עיגן את כבוד האדם במפורש בעובדת האינקרנציה . כלומר , אלוהים לבש צלם אנוש , צורת גוף אדם , כדי להושיע את האנושות . מאריי כתב כי נוכחותו של האלוהי בבשר האנושי אפשרה לבני האדם להעז לחשוב על עצמם כראויים . מכיוון שהוא מסוגל . 28 שם , עמי 1998 Fragmented Communities , Cambridge , Mass : Harvard University Press , Robert Wuthnow , Loose Connections : Joining Together in America ' s . 29 . 73 Bridging the Sacred and the Secular , p . 103 Murray , "The Construction of Christian Culture " , in Hooper ( ed . ) , . 30
|
|