|
|
עמוד:4
ספרים , אך מה יכולים הם להשיג בזה להמשך ההיסטורי של עם ישראלן אבות הם לעולם לא יהיו , אבות של דורות ודורי דורות של עם . לא בזכותם תהיה תקומה לעם ישראל . כבר היום — ואפילו במדינת ישראל — בלתי אפשרי שלא לראות את אילני הסרק שגדלו מן המאמצים להחליף את העם וההיסטורי לעם בלי יהדות תורנית . אף יהודי התפוצות אינם מעונינים בעם חדש תוצרת הארץ המנותק מעברו של ישראל , משרידי העם ההיסטורי . ואם התבוללות , — רבבות יהודים מעדיפים התבוללות בתוך התרבות המערבית , למשל בארה"ב , לעומת ההתבוללות הישראלית , הגם שהיא '' לאומית '" מובן מאליו שיש אנטי שמיות בעולם , ומי נביא ויאמר שלא תשוב " שואה" במדינה כלשהי בעולם . אך כל זה לא יזיז בני אדם לוותר על הנוחיות העכשוית , בגלל אפשרות של אסון , הקיימת רק לפי איזו פילוסופיה של היסטוריה , הנראית רחוקה כל כך מן המציאות בה הם נמצאים כרגע . לעם חדש כזה , "תוצרת הארץ , " אין חשיבות , לא לעם ישראל וגם לא במסגרת ההיסטורית הכלל אנושית . העם הזה לא קם על אדמת מולדת , ואף לא מזרע ודם מוצאו . בני ישראל היו לעם בגלות מצרים . פרעה היה הראשון שקרא אותם "עם , " כמו שכתוב : "ויאמר אל עמו : הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" ( שמות , א' טי . ( זה היה אפשרי משום שערכי הרוח והאמונה יצרו את עם ישראל . עוד היום , מספר תכונות בולטות , המאפיינות את היהודי , תוצאה הן של אותו המקור . דווקא משום שהזהות היהודית אינה מושרשת לא בגזע ולא בדם' "בדם ובאדמה , " יכול היהודי להרגיש "בבית" כמעט בכל מקום בעולם , בפרט כאשר הוא מחזיק באותה האמונה והערכים שיצרו את העם . הוא יכול להשלים עם גלותו וגם לשמור על מהותו היהודית . לעומתו , היהודי החילוני ליברלי , קשה לו להבין את מה שנדמה כמחלת הקיום היהודי בגלות , את השלמתם של היהודים עם החיים הגלותיים במשך הרבה מאות שנים . השער להבנת הנושא סגור לפניו משום שהוא שולל את ערכי האמונה
|
|