|
|
עמוד:3
רבי מנדל היה נתון כולו בספירות רוחניות . הוא הפקיע מכל הערכים - לרבות הערכים שבחסידות - את הגרעין הארצי . הלבוש הגשמי הופשט אפילו מהערך המשיחי , שהובלט במיוחד בחסידות , לא להוריד את המשיח ארצה , לא להביא אותו אל האדם , אלא להיפך . רבי מנדל תובע מהאדם לעלות אל המשיח ולהתעלות מהארציות . ימות המשיח הם לדידו הימים , בהם יגיע האדם לפיסגה הרוחנית-המשיחית . האוירה האופפת את עולמו של רבי מנדל אף היא מלאה תסיסה , אך תסיסה זו היתה מעורטלת לחלוטין ממשמעותה החמרית , ועמדה בניגוד להלך רוחו של דורו . השאלות שהתסיסו את מוחו , העסיקו את הוגי האנושות ואת מחפשי האמת מבעלי האמונה שבכל הדורות , ושהעיקרית בהן היא : "לשם מה נוצר האדם , ומה תפקידו בעולם - " ? שאלה שעדיין בתסיסתה עומדת . " המורד הקדוש" - כונה רבי מנדל בפי בני דורו . בניגוד למתקני החברה שבדורו שהתמרדו נגד סדרי החברה הקיימים , חתר הוא לתיקונו של העולם . מרדנותו באה לקעקע את סדר העולם , שלפיו מחולק היקום בין שמים וארץ . כיסופיו של רבי מנדל היו נתונים לאידיאה גדולה , שנקראה בפיו : "להגביה את הרקיע . " בנעוריו האמין רבי מנדל שאם עולמנו זה ייבנה על מידת האמת ורק עליה , כי אז יבוטלו המחיצות בין שמים וארץ , ושני העולמות יתאחדו לעולם אחד , לעולם שמימי . מהפכה זו לא רבים יחוללוה . היא תבוא על ידי מספר יחידים גדולים , המסוגלים לחוללה קודם כל בלבם הם . רבי מנדל ביקש ליצור דמות של יחיד מושלם , שבלבו תחרת האמת האישית ; שהאמת תהיה אצלו קדושה לא כצו מן החוץ , אלא תחלחל בקרבו כקול פנימי . שלש מאות יחידים כאלה חיפש רבי מנדל בעודו צעיר , אך כשנוכח לדעת , כי גם אלה אינם בנמצא - נטש את חבריו-תלמידיו , התכנס בתוך עצמו וגזר על עצמו בדידות עולם ואלם . 8 OO 3 רבי מנדל הוא דמות מקורית , אך על אף מקוריותו - יניקתו מחסידות פולין .
|
|