|
|
עמוד:13
בעיון , ולתת לזרם הדיונים במקורות לשאת ולהוביל אותו עד לפתרון . כך התהליך ההלכתי מוביל אותך , במקום שאתה תנתב אותו בתוואי שקבעת מראש . מטרתו היתה לומר לי , כי למרות שניתן אולי למצוא הצדקות הלכתיות ותקדימים היסטוריים לקריאת נשים בתורה , הזרימה של ההלכה הובילה אותנו בכיוון שונה לגמרי . המסקנה שלנו צריכה להתאים לזרימתה של ההלכה . אני מסכים לחלוטין עם דבריו . אכן , המקום אליו הגיעה ההלכה בזרימתה הטבעית הוא נקודת מוצא חשובה לבירורה של ההלכה , וכך תלמיד חכם ישר דרך מבקש מן התורה הדרכה למעשה . אבל דרך פשוטה זו אין די בה כדי לראות את התמונה במלואה , וגם לא כדי להכריע בשאלות חדשות . לשם כך - ותוך שימוש באותו דימוי - יש לעקוב אחורנית אחר תוואי הנהר , להתחקות על דרכו ועל מקורותיו . אז מוצאים אנו כי זרימתו אינה אחידה : יש זמנים בהם היא איטית ויש קטעים בהם הזרימה מהירה . תוואי הנהר משתנה בהתאם לטופוגרפיה , לגיאולוגיה , לאקלים ; מסלולו משתנה עם הזמן והמקום , ואפילו כיוונו עשוי להשתנות . לבסוף , כאשר הנהר מתקרב לים , הוא לעיתים מתפצל לראשים רבים ויוצר דלתא . כדי להבין את התקדמותו והתפתחותו של נהר במסלולו , יש לבחון אותו בכל שלב גיאוגרפי והיסטורי , ולראות איזה תוואי פילס ובאילו כיוונים זרם . אני משתמש בדימוי הנהר לא רק מפני שידידי פתח בתיאור 7 יש אמנם הטוענים כי השילוב בין גישות היסטוריות וסוציאולוגיות לבין פסיקה הלכתית אינה לגיטימית . ובניסוח ( קיצוני (? של הרב מיכאל אברהם , במאמרו "חוקר ובךברית , " אקדמות יד , תשס'יד , עמי : 261 הפוסק , לעומת זאת , כמו גם הלומד הישיבתי , מתעלם במידה רבה מן הקונטקסט , והוא רואה את ההלכה כמערכת א היסטורית , שאמורה להיות מפורשת ומובנת מתוך עצמה . וראה עוד מש"כ במאמרו "בין מחקר לעיון - הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים , " אקדמות ט , תש"ס , עמ' . 179-161 ניסח את השאלה הזאת יפה פרופ' זאב פלק ז"ל , במאמרו "מבט מבחוץ , " בתשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל ו , תשנ"ו-תשנ"ח , עמ' ; 337 האם השיטה של בירור היסטורי של המקורות היא טכניקה כדי למצות את כל
|
|