|
|
עמוד:12
מטא הלכתיים שצריכים להנחות את הפוסק בדרכו . במהלך עריכת הדברים התבהר ששאלות היסוד באשר לדרכה של ההלכה תופסות רוב מניין ובניין של החיבור , והן שעושות אותו לבעל ערך גם מעבר לשאלה של קריאת נשים בתורה . כך , אפוא , עוצבה מתכונת החיבור לבסוף : דיון קצר בשאלת קריאת נשים לתורה , והפלגה ממנו אל דיון רחב יותר , גם אם ראשוני ובלתי ממצה בעליל , ביחס לדרכה של ההלכה , כאשר זו נדרשת להתייחס לשינויים חברתיים המשפיעים על היחיד והקהילה . אין זה מקרה שדיון עקרוני זה נעשה אגב התייחסות לשאלת קריאת נשים בתורה : סוגיה זו עומדת במרכז השיח ההלכתי והחינוכי ציבורי של הציבור האורתודוכסי המודרני בארצות הברית , והיא מבטאת תסיסה אמיתית , רחבה ופוריה סביב מקומה של האשה בעבודת ה' הציבורית , זו הנעשית בבית הכנסת . ההכרעה בנושאים אלה מעלה אל פני השטח את מכלול השיקולים ההלכתיים . כדרכו של עיון הלכתי , הדיון מתחיל במקורות עתיקים ; אך בבר כאן עולות שאלות חשובות : עד כמה חשובים המקורות הכתובים מול מסורת הפרקסיס ההלכתי ? מה מקומן של דעות שנדחו מהזרם המרכזי של ההלכה ? עד כמה יש לראות את המקורות מתוך הקשר של תקופתם ? וכאשר הדיון מגיע אל השאלה המעשית , שבהווה , מתנצחים זה בזה עקרונות של שמרנות ורציפות מול עקרונות של גמישות והתחדשות , ושל כבוד הציבור והקהילה מול כבוד היחיד וההתחשבות בו . בכל אלה אני מבקש לעסוק בפרקים הבאים . ב בזמן האחרון שוחחתי עם ידיר טוב , תלמיד חכם ובעל חשיבה הלכתית מעמיקה , והוא אמר לי שהבעיה אינה באמת עליות לנשים או קריאת התורה ומקומן של נשים בבית הכנסת . השאלה האמיתית היא התהליך ההלכתי כולו . הרי כל בעל חינוך תורני בסיסי יכול להתוות דרכו בסבך המקורות ההלכתיים , לבחור דעת יחיד מסויימת , מקרה מסוים שנדון בספרות השו"ת , ולתופרם יחד באופן שיובילו למסקנה ההלכתית אותה ביקש מלכתחילה . אך המבקש לעמוד על דעתה של ההלכה וללמוד ממנה , חייב לנקוט - כך אמר - דרך אחרת . עליו לעבור על המקורות
|
|