|
|
עמוד:8
ועל כן זכה . וקובע החת"ם סופר כי : ... היודע בעצמו כי כל מגמתו לשם הי"ת להגדיל תורה ולהאדירה , ורק מונע בר מפני חשש מבקרי מומין ומלעיגין ומלעיבין במלאכי ה' - עבירה היא בידו , וכשם שיקבל עונש על הדרישה הנ"ל כך ייענש על הפרישה . ועל כן אפתח גם אני בתפילתו של ר' נחוניא בן הקנה : 'שלא יארע תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה , ' ובודאי אשמח גם אשמח אם 'ישמחו בי חברי . ' סבי זכרונו לברכה , אבי אבא , ר' דור שפרבר זצ"ל , היה מההולכים בדרכו של החת"ם סופר . וכתב אבי ז"ל , על מידותיו של סבא ז"ל : מידת תלמידי חכמים היתה בו שהי' קשה כברזל לעת הצורך . היה דיין מומחה בענייני ציבור ודיני ממונות , והיו מזמינים אותו לשבת בבית דין כבורר או כראש בית דין בעניינים מסובכים קהילתיים או של יחידים . דיונים הללו היו מסעירים את הרוחות ויש שניסו להשפיע עליו בצורות שונות או שלא לקבל את פסק דינו . זכורני : היה זה אחרי שהוציא פס"ד בעניין שהיה בו דררא דממונא בסכום עצום וניסו לעמוד נגרו בכמה דרכים . אמר . לכאורה מפני מה בחרו בי לשבת בראש דין תורה זה ? אם מפני ידיעת התורה , בודאי שיש גדולים ממני בתורה . אם מפני בקיאות בהוויות העולם , בודאי שיש בקיאים ממני . אלא מידה אתת יש בי , שאני מקיים בנפשי 'לא תגורו מפני איש ... ' וסיפרה אמי ז"ל , הרבנית מרים שפרבר , שלאחר שנזרקה אבן על חלונו של בית הסבא בעקבות פסילת כשרותו של בעל אטליז אחד , וכמעט וניזוקה תינוקת ששכבה ליד החלון , נשאל על ידי אבי , הרב שמואל שפרבר ז"ל : "האם כדאי להיות רב , להקדיש שנים רבות לקהילה ואחרי כן לקבל אבן בחלון , ''? ענה הסבא : "כדאי וכדאי הדבר . דע לך בני , רב שאין לו מחלוקת , שאין עליו לחץ , אינו רב ; רב שנכנע ללחץ אינו בן אדם . " 1 בהקדמתו לספרו של סבא מכתם לדור על התורה ( ח"א , ירושלים תשכ"ה 2 . ( מרים שפרבר , מספורי הסבתא , ירושלים תשמ"ו , עמי " ) 71-70 מעשה בבעל האטליז . ( "
|
|