|
|
עמוד:10
וחסרי ישע לנוכח כוחה של התקשורת . בעלי עניין מתחרים ביניהם כדי להגשים יעד אחד - שליטה פוליטית על אמצעי התקשורת ( וולפספלד . ( 1997 הבקרה חיונית ככל שמוסד התקשורת צובר השפעה ומתבסס כמוקד עוצמה , המאיים להיות נטול פיקוח או כמעט נטול פיקוח . פיקוח זה מעוגן בעיקרון הבסיסי של " בלמים ואיזונים" בדמוקרטיה . ( Bollinger 1995 ) על כן התפיסה המאזנת מעודדת לאתר , למשל , את הדרכים שבהן המוסד הפוליטי מטפח דפוסי הידברות עם אמצעי התקשורת ופיקוח עליהם . ( 1997 ; Caspi and Limor 2001 Watts ) מאחר שלכל מוסד "זהות כפולה , " והוא מטפח יחס רו ערכי כלפי המוסד האחר , יש לשני המוסדות מכנה משותף , והקרקע מוכשרת למשא ומתן מתמשך ביניהם . לפיכך התפיסה החלופית , המאזנת , מעוררת שאלות בכיוונים אחרים : במקום להתלבט בשאלה כיצד משפיעים אמצעי התקשורת על הפוליטיקאים , היא ממליצה לשאול : מי משפיע על מי או מי מנצל את מי ? כיצד פוליטיקאים או שליחים מטעמם מסתייעים באמצעי תקשורת כדי להשיג תמיכה פוליטית ולשמר אותה ?( Schorr 1997 ) כיצד פוליטיקאים מעצבים בהחלטותיהם את מפת השידור ואת מעמדם של אמצעי תקשורת ושל עיתונאים ? במידה רבה אין הפוליטיקאים לקוחות תמימים של המתווכים - הכתבים או אמצעי התקשורת . במקום אחר הבהרתי , שמכלול של גורמים מסוגלים לעצב את עוצמת התיווך של אמצעי התקשורת ( כספי . ( 14-12 , 1996 לא זו בלבד שהלקוחות מסוגלים לבחור את המתווכים , אלא שבכוחם לעצב את מעמדם במערכת , ובכלל זה , למשל , להעניש את הכתב או את אמצעי התקשורת שסרחו . שר או יועציו יכולים לבחור את הכתב אשר באמצעותו ימסרו מידע לציבור הרחב , או את ערוץ הטלוויזיה המועדף שבו יתראיינו . לחלופין , הם יכולים לשלול מידע מן המתווך שסר חנו , צעד אשר עלול להחליש את העיתונאי או את אמצעי התקשורת . באמצעות קביעת מדיניות התקשורת , פוליטיקאים מעצבים את מפת התקשורת וכן את מעמדו של כל אמצעי תקשורת בחברה . ( McQuail and Siune 2001 ) מדיניות השידור היתה ונותרה כר נרחב לדוגמאות של השפעה פוליטית על המתווכים . בשל ההערכה שהשפעתם של אמצעי השידור , ובייחוד של הטלוויזיה , רבה מאוד , החליט המוסד הפוליטי להבטיח מנגנונים לפיקוח ולהשפעה , אם לא לשליטה , על המתווכים עתירי העוצמה . כך במשך שנים העדיף המוסד הפוליטי בישראל להנציח את מונופול השידור הציבורי בטלוויזיה חד ערוצית . ככל שגאו צורכי התקשורת של הפוליטיקאים , התחזקה ההערכה שהערוץ המונופוליסטי רב העוצמה אינו מסוגל להמשיך ולספק שירותי תיווך יעילים . היוזמות להוספת ערוצי שידור התרבו ככל שגברו החששות בקרב המוסד הפוליטי מפני עוצמתו המצטברת של הערוץ היחיד ואי שביעות מתפקודו . בדרג הפוליטי התחזקה ההערכה שיש לשים קץ למונופול השידור שלו בשני שלבים . ( Caspi , forthcoming )
|
|