|
|
עמוד:7
מבוא : פוליטיקה ותקשורת - משא ומתן מתמשך דן כספי הספר תקשורת ופוליטיקה בישראל עוסק ביחסי הגומלין שבין שני מוסדות מרכזיים בדמוקרטיה - המוסד הפוליטי ומוסד התקשורת . היחסים האלה פרנסו וממשיכים לפרנס דיונים אין ספור , שכן הם עמוסים מטענים ומתחים לרוב . ההתייחסות לתקשורת כאל מוסד אחד מני רבים בחברה יש בה כדי להקל את הבנת היחסים המורכבים בינו לבין המוסד הפוליטי . אמנם מוסד התקשורת מזוהה עם אמצעי התקשורת - עיתונים , תחנות שידור , ספרים או סרטים , ועם העושים בתוכם - כתבים ועורכים . אך במבט מעמיק אפשר להבחין לפחות בארבעה סוגים עיקריים של ארגונים וגופים ( כספי , ( 2006 ואלה הם : . 1 ארגונים הנשענים על אמצעי תקשורת שונים : בגלל זיהויו המיידי של מוסד התקשורת עם ארגונים אלה נוצרת אי הבחנה בין הסוגים השונים של אמצעי התקשורת . כך , לפי קנה מידה טכנולוגי , אפשר להבחין בין אמצעי תקשורת מודפסים לבין אמצעי תקשורת משדרים . כיוון שכל עיתון או ערוץ שידור ( רדיו או טלוויזיה ) הם למעשה ארגון תקשורת , מספרם של ארגוני התקשורת הוא כמספרם של אמצעי התקשורת . וכך , כל יומון , מקומון , כתב עת או תחנת שידור הם ארגון תקשורת בפני עצמו . . 2 ארגוני חברים : ארגונים המאגרים את העוסקים בתקשורת על בסיס התמחות או עניין משותפים , כמו אגודת העיתונאים , פורום היוצרים , מועצת העיתונות או איגוד הבמאים והמפיקים . . 3 ארגוני עזר . ארגונים המתמחים בהספקת חומרים ושירותים לארגונים הראשונים - סוכנויות ידיעות וצילום , משרדי פרסום ויחסי ציבור , חברות הפקה , אולפני הקלטה , משרדי ייעוץ משפטי וכלכלי , הוועדה הישראלית למדרוג ( רייטינג , ( מכוני סקרים ועוד . . 4 גופי פיקוח : ארגונים המכוננים מוסדות אחרים בחברה ואשר נועדו לפקח או לעקוב אחר ארגוני התקשורת השונים , למשל : רשות השידור , הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אזורי , המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין , הצנזורה הצבאית , לשכת העיתונות הממשלתית או המועצה לביקורת סרטים . להבדיל ממוסדות אחרים , ולא רק בישראל , מוסד התקשורת נתון במעין " מהפכה" מתמדת , ( van Dijk 1999 ) לא מעט בזכות החידושים הטכנולוגיים . אלה מעשירים את המוסד באמצעי תקשורת חדשים לבקרים , וכך מתסיסים
|
|