|
|
עמוד:9
ייבוא פועלים וכיו"ב , ( והעבודה מאבדת את "הכתובת הפוליטית" שבאמצעותה יכולה היתה לרסן את ההון . לשון אחר : קדקוד ההון במשולש מתחזק על חשבון היחלשותם של שני הקדקודים האחרים . זו משמעותה של המדיניות הניאו ליברלית , ומכאן גם הגברת אי השוויון . בהשראת עבודתו של אנטוניו גראמשי מציב דני פילק במרכז מאמרו את המושג "פרויקט הגמוני . " מושג זה אינו מורה על מצב של שליטה מוחלטת ואחידה , אלא על התרחשותו של מאבק מתמיד בין קבוצות שונות , על צירי עניין שונים ובעוצמות משתנות . בנסיבות היסטוריות מסוימות נוצרת הגמוניה מגובשת , כפי שהיה בישראל עד שנות השבעים , אך בנסיבות אחרות מתקיימים מסלולי מאבק נפרדים , היכולים להתלכד בצורות שונות והמאפיינים את ישראל מאז שנות השבעים . החברה הישראלית בעשורים האחרונים מתאפיינת , מחד גיסא , במאבקים חריפים במישור הלאומי תרבותי , ומאידך גיסא , בהיווצרות הגמוניה חדשה " ) קונסנזוס , ( " ניאו ליברלית , במישור הכלכלי חברתי . פילק מנתח הגמוניה זו כתמורה כפולה בדגם החברתי : מעבר מפורדיזם לפוסט פורדיזם , היינו מעבר לשיטות ייצור וניהול עתירות ידע וטכנולוגיה ; ומעבר מקיינסיאניזם לניאו ליברליזם , היינו מעבר מן המדינה המאזנת את השוק וממדינת הרווחה אל המדינה הנסוגה מן הפעילות הכלכלית ( הפרטה , ( מן הוויסות הכלכלי ( דה רגולציה ) ומן האחריות החברתית . אף כי המהלך הפוסט פורדיסטי / ניאו ליברלי משותף לישראל ולחברות רבות בעולם , בארץ בולט היעדרה של התנגדות חברתית ופוליטית מאורגנת . שלמה סבירסקי משתמש במאמרו במונחי תחלופה בין שתי תפיסות שונות של פיתוח כלכלי - תפיסת המודרניזציה ותפיסת הגלובליזציה - כדי לדון במה שתואר עד כה כפורדיסטי וכפוסט פורדיסטי . המחבר רואה בגלובליזציה את אחותה הרעה ממנה של המודרניזציה . שתי התפיסות אמנם מבטיחות ( לשווא ) לדאוג לפיתוח ולרווחה לכל , אולם ההבדלים בין השתיים מכריעים . המודרניזציה , ששימשה שיח של פיתוח רווח בשנות החמישים והשישים , התבססה על הבטחת שוויון אוניברסלית , ולפיכך היא ייחסה חשיבות רבה לממשלות ולמוסדות ציבוריים אחרים , שתפקידם היה לדאוג לפיתוח ולרווחה . לעומתה , הגלובליזציה - שיח הפיתוח הרווח מאז שנות השמונים והתשעים - מתבססת על אוניברסליות אחת בלבד : האוניברסליות של התחרות בשוק החופשי ( ובאופן ריאלי יותר על כללי המשחק שמגדירים התאגידים העל לאומיים . ( המעבר ממודרניזציה לגלובליזציה אינו מקרי - המודרניזציה היתה תוכנית הפיתוח , שהציע העולם הראשון לעולם השלישי , נגד החלופה המאיימת שהציע העולם השני - הקומוניזם . משנעלם איום זה , השתחרר העולם הראשון מן האחריות לפיתוחו של העולם השלישי , וחזר לדרוויניזם של שוק ברוח המאה ה . 19 וכך , טוען סבירסקי , "הכפר הגלובלי" אינו כולל את מרבית כפריי העולם , ובעצם הוא אינו כולל את רובה של אוכלוסיית העולם . בישראל שימש שיח המודרניזציה לשם הבניית סדר מעמדי חדש : הקבוצות המודרניות המפותחות
|
|