|
|
עמוד:12
צפורה לוריא : 2008-1948 לזכרה אבנר בר חמא צפורה לוריא נולדה בשנת 1948 בעיר קלת ברומניה , ועלתה ארצה בגיל עשר . למדה בחוגים לתודות האמנות , לספרות אנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיסה העברית שבירושלים , והתמחתה בתיא 0 רון מודרני ובאמנות מודרנית . במשך שנתיים למדה אמנות אצל רפי לביא . כתבה רשימות ביקורת בעיתון דבר ובעיתון ר ר , ובסוף שנות השמונים כתבה בעיתון נקודה והגישה תכנית תרבות בק 1 ל ישראל . הייתה אוצרת "הגלריה האחרת" בתל אביב , וביימה מחזות ומונולוגים של תיאטרון בשים . לימדה אמנות במכללת "תלפיות" בתל אביב ובמכללת "אמונה" בירושלים . התגוררה בעפרה . צפורה לוריא הייתה ק 1 לגה לדרך שנסללה לפני יותר מעשור . נפגשנו לראשונה באוגוסס 1995 במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות , " היא כמרצה מן המניין וכמבקרת אמנות , שעקבה בעניין אחר הסצנה האמנותית הישראלית , אני כראש המסלול לאמנות . דאגתה מהיעדר או ממיעוט היצירה בקהילה האמונית יצרה בינינו קשרי אמךמבקרת , קשרים שנמשכו עד יומה האחרון . צפורה עקבה מקרוב אחר הפעילות האמנותית הענפה בארץ , והצטערה שהציבור האמונ כמעט אינו נוטל בה חלק . הופתעתי מבקיאותה הידענית בסצנת האמנות הישראלית . היא סברה , ובצדק , שסדרי העדיפויות הפוליטיים הבוערים , שעמדו על הפרק בקרב הציבור הדתי לאומ , מעכבים או דוחים את התפתחותה של היצירה הפלסטית בקרבו . "אמנות היא עוד כלי חזותי חשוב שלא הגענו אליו . נועד לה תפקיד משמעותי בגילוי הערכים שביהדות . מוטיבציה מועטה לאמנות , הנובעת מאופיו של המגזר , היא הגורם העיקרי לדחייתה של תחיית האמנות בקהילה זו , " נהגה לומר . צפורה ראתה בחשיפתו של הציבור האמונ לאמנות אתגר ראשון במעלה , ועודדה כל פעילות אמנותית ראויה שתביא למהפך . היא האמינה שגם בגדרי ההלכה האמנות לא רק אפשרית , אלא מחויבת המציאות . צפורה האמינה שדווקא האמנות החזותית ניחנה בכוח להשפיע על תהליכים בתוך החברה הדתית , ליצור את החיב 1 ר לעם ישראל ולהשפיע על דמותו ועל זהותו . צפ 1 רה הוזמנה ליטול חלק בוועדות שונות במשרד החינוך ובמנהל התרבות . במסגרת החינוך הממלכתי דתי הייתה שותפה כיועצת להרחבת החינוך לאמנות באולפנות ובישיבות , והתחינה עם רבנים . היא יעצה למכללות לאמנות , לאמנים ולקבוצה גדולה של סטודנטיות בעלות כישורי כתיבה על אמנות . צפורה עשתה כל שביכולתה לעודד קהילה זו להתבטא , ליצור , לכתוב ולהציג . מקומה לא נפקד משום אירוע תרבותי , מפתיחה של תערוכה לאמן צעיר או מהשקת ספר למשורר חדש . המפגש שלי , כאמן יוצר , עם חוקרת האמנות המוערכת כונן את הבסיס לשותפות רעיונית ולהפריה הדדית ארוכות שנים . החזון שהתגבש בשיחותינו במהלך השנים , הוביל ליוזמות משותפות לעידוד היצירה הפלססית בקרב ציבור זה , וצפורה התמסרה לכך כאילו הייתה מוסד משומן וממומן . ציפי , שפרצה את המסגרות המצומצמות של הציבור שאליו השתייכה והפכה לדמות מקובלת ומוערכת בסצנה האמנותית הישראלית , קבעה סדר יום תרבותי חדש לציבור האמונ , סדר יום שנגדע ב 0 רם עת . אך 0 בעי הוא שתערובת ההשקה של גלריה הלל , 1 7 שאותה הספיקה ללוות , מוקדשת לזכרה . ?
|
|