|
|
עמוד:153
מרות היתד . כללית . אפילו ההנהלה בסרבה לפטר את האדון שטיין , נאלצה להודות במכתבה מ 26 בדצמבר , שתזכיר זה "כולל שורת ניסוחים אומללים" ובכלל — "שנוי מאוד במחלוקת . " היא אף החליטה להחזיר תזכיר זה ( אולם עד היום דבר זה לא נעשה , ( ואולם טעות גדולה תהיה להניח , ש"הניסוחים האומללים" ושאר ליקויי תזכיר זה הם פרי יצירתו רק של המזכיר החרוץ והנמרץ . באותו מכתב מ 26 בדצמבר טוענת ההנהלה באורח מוחלט , כי התזכיר האומלל הזה הוגש תחילה לח . וייצמן , והוא אישר אותו ואחר כר נשלח לתעודתו על פי הוראתו שלו . ידוע , שיש בו בתזכיר במקורו ציון בכתב ידו של נשיא ההסתדרות ושאת ההעתק ממנו לקח עמו לארה"ב . מטבע הדברים משנה דבר זה את המצב מיסודו . יש לנו איפוא עסק לא עם פרי יצירתו של האדון שטיין , אלא עם מסמך , שהסכים לו נשיא ההסתדרות והמייצג את תכניתו שלו . כשמסמך זה בידו , נסע לארה"ב והתחיל פועל בעניין משיכת הלא ציונים ל"סוכנות היהודית , " כשלנגד עיניו אותו מסמך . והרי לא היה יכול להיות שום דבר אחר . להציע פחות ממה שהוצע לחוגים הלא ציוניים באנגליה לא יכול וייצמן להציע בארה"ב . תזכירו של האדון שטיין מקבל איפוא משמעות של מסמך בעל חשיבות ממדרגה ראשונה וראוי לתשומת לב קפדנית ביותר . הקונגרס הי"ג בקארלסבאד והמושב האחרון של הוועד הפועל הציוני בלונדון עיבדו וקבעו באופן ברור לגמרי את צורת השתתפותם של הלא ציונים ב"סוכנות היהודית — . " המועצה , שתורכב ממספר שווה של נציגים מטעם ההסתדרות הציונית , מצד אחד , ומטעם משלמי המסים לקרן היסוד , ארגונים יהודיים וקבוצות יהודיות של הארצות השונות , מצד אחר . למועצה זו הזכות " לדון בתקציב הארץ ישראלי , " כלומר , זכות מייעצת , ולא עוד . שום זכויות ותפקידים אחרים אין לה . וגם אין לה שום מוסדות ביצוע קבועים . בקיצור , זהו מוסד מייצג בלבד , ובבעיות כלכליות — מוסד מייעץ המטפל בהיבטים החוקתיים . בידי ההסתדרות הציונית נשארת , הן ההנהגה המדינית והן זכות ההכרעה האחרונה בכל שאלות התקציב . כאלה הם ככתבן וכרוחן החלטות הקונגרס והוועד הפועל הציוני . הן עשויות להיות טובות או רעות , נבונות או נטולות היגיון . ואולם , כל עוד הן לא בוטלו , הן מחייבות , כמובן , את כל מוסדות התנועה . התזכיר של שטיין וייצמן אינו מכיר בזה . הוא מבטא התקלסות גלויית לב ביותר בנוסח ובמש מעות ההחלטות של המוסדות העליונים של התנועה .
|
|