פתח־דבר

עמוד:9

הוא הסבר והמחשה של ההשפעות הרגשיות שיש למנהיגים על מונהגיהם . דיון במרחב הזה של תופעת המנהיגות מאפשר יתר הבנה באשר להשפעתם של מנהיגים הקרויים "כריזמטיים" או "מעצבים . " הפרק השלישי , "מי הם המנהיגים , " ? הוא ניסיון ראשוני למצוא חוקיות באשר לשאלה מי הם מנהיגים , או ליתר דיוק , מי הם האנשים הרוצים להיות מנהיגים . הספרות עסקה בהרחבה בסוגיות המוצגות בפרק השני , קרי , כיצד מנהיגים משפיעים , מהם סגנונות מנהיגות אפקטיביים וכיוצא באלה , וכיוון הדיון והמחקר הוא כמעט תמיד ניסיון להבין את האפקט המשפיע על המונהגים . לעומת זה , אין כמעט ביטוי בספרות המחקר האמפירי לשאלות הבאות ; מה מניע את המנהיגים להיות בעמדה שהינה כה קשה לעיתים , תובענית ואף מסוכנת ? מה גורם להם לרצות , לעיתים קרובות באופן כפייתי , להתמקם בעמדה של השפעה על אחרים ואף להילחם על כך ? שאלות אלה נידונות במידה מצומצמת מאוד גם בספרות הפסיכולוגיה האינדיווידואלית , ועסקו בכך בעיקר מזוויות דיון פסיכואנליטיות . בפרק השלישי יש אכן ניסיון לנסח את החוקיות המתקיימת במוטיווציה של המנהיג בעיקר מזווית ההתבוננות הפסיכואנליטית . הפרק הרביעי , "לצמוח מנהיג , " מנסה בעצם לענות על שאלות הנגזרות זו מזו . השאלה הבסיסית מכולן היא , כמובן , השאלה : האם מנהיגות הינה תכונה מולדת או ניתן לפתחה ? התשובה הניתנת בפרק היא כי ניתן לפתח מנהיגות , אך לא ניתן לעשות זאת ללא סייג . הסייגים והתנאים להתפתחותם ולצמיחתם של מנהיגים מתוארים בפרק , והם מבוססים על כל אותם המאפיינים שתוארו לאורכו של הספר . פרק זה הוא , במובן מסוים , אינטגרציה של הזוויות השונות שהוצגו באשר למאפייני ההשפעה של מנהיגים ומאפייני המוטיווציה שלהם . כל זה , כמובן , בהקשר הסוגיה של פיתוח מנהיגות . הדיון בשאלה זו מחייב כמובן הצגת מודלים של למידה ובחינת הרלוונטיות שלהם לפיתוח מנהיגות . לפרק זה יש משמעויות יישומיות גם ברמה

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר