אחד במאי

עמוד:405

משנה לשנה , ובהם מדעי היהדות , הרוח והחברה , ספרות יפה , מדעי החיים , מדעים מדויקים , חקלאות , תרבות ואמנות . בשנת 1972 נוסף פרס מיוחד על "מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה . " היו מקרים שההחלטה על הענקת הפרס עוררה מחלוקת פוליטית . מקרב 515 הזוכים בפרס בחמישים שנותיו הראשונות היו רק ארבעה שאינם יהודים ; הענקת הפרס לסופר הכותב ערבית אמיל חביבי , שנמנה עם מנהיגי מק"י , עוררה ביקורת חריפה מצד חוגי הימין . כמו כן נמתחה ביקורת גם על המיעוט היחסי של נשים בין מקבלי פרס ישראל . במסגרת חגיגות העשור , ב , 1958– נערך חידון תנ"ך ראשון למבוגרים . בחידון , ששודר ברדיו בשידור ישיר , זכה עמוס חכם , צעיר כבד לשון , פקיד בבית ספר לעיוורים , בתואר "חתן התנ"ך הארצי . " זכייתו עוררה בשעתה התרגשות רבה ובעקבות הזכייה פתח עמוס חכם בקריירה אקדמית והיה לחוקר מקרא . אבל העניין בחידוני תנ"ך למבוגרים לא האריך ימים והוא נתפוגג עד מהרה . מאז שנת 1961 נערך ביום העצמאות חידון תנ"ך לנוער בהשתתפות נערות ונערים מישראל ומהתפוצות והוא משודר בשידור ישיר בערוץ הראשון בטלוויזיה . גם על חידון התנ"ך , עם כל המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית , נמתחה ביקורת שאחד מנימוקיה היה שהוא מעודד שטחיות בהעדיפו הפגנת ידע פרטני על התעמקות בתנ"ך . במשך השנים קהו במקצת ביטויי השמחה ההמוניים של חג העצמאות . בחגיגות העשור ב1958– נעשה ניסיון ראשון לארגן את השמחה הספונטנית בחוצות הערים . בימות הבידור שהוקמו אז בכיכרות הערים וביישובים ברחבי הארץ נעשו למסורת שנתית . על בימות אלו מופיעים בדרנים בזמר ובנגינה ובשיאן נערכים מופעים מרהיבים של זיקוקין דינור . לרבים משמשים השיטוט ברחובות והצפייה בבימות הבידור ביטוי כמעט יחיד של שמחת החג . ניסיון אחר להקנות לחג מסגרת מאחדת נעשה בהצעה לתפריט סמלי לארוחה חגיגית ביום העצמאות . ניסיון זה , ככמה ניסיונות אחרים , לא עלה יפה וחג העצמאות עדיין ממשיך לחפש לו מסגרת הולמת . בציבור החרדי הקיצוני , שהקמת המדינה היתה לצנינים בעיניו , מכונה יום העצמאות במילת הגנאי " חגא . " אבל גם בקרב חלקים אחרים של הציבור הדתי עורר היחס ליום העצמאות מחלוקות . העובדה שיום הכרזת המדינה חל בימי ספירת העומר , שנוהגים בהם מנהגי אבלות , גרמה שנציג " החזית הדתית המאוחדת , " בדיון בכנסת על חוק יום העצמאות , הסתייג מקביעת החג לה ' באייר ותבע להתייעץ ברבנות הראשית על קביעת מועד מתאים אחר . בקשתו נדחתה , והשאלה עד כמה ראוי לשמר או לבטל מנהגי אבלות ביום העצמאות הרבתה להעסיק את רבני ישראל והמחלוקות בעניין זה לא פסקו . מחלוקת אחרת נסבה סביב סוגיית אמירת " ה 6 ל " בבתי כנסת ביום העצמאות . עם קום המדינה גרסו הרבנים הראשיים כי יש לומר " הלל " בברכה בשחרית של יום העצמאות , אך לנוכח התנגדותם של רבנים חרדיים נרתעו , וכפשרה קבעו אמירת " הלל " ללא ברכה . רק בשנת , 1974 ביוזמת הרב שלמה גורן , אשר כיהן כרב ראשי , ולמרות התנגדות עמיתו , הרב הראשי הספרדי , עובדיה יוסף , החליטה הרבנות הראשית על אמירת " הלל " בברכה . הרבנים האורתודוקסים נחלקים לשלושה מחנות : הגורסים שאין מקום לאמירת " הלל " ביום העצמאות ; המתירים זאת לרוצים בכך ; ואלה הרואים חובה באמירת " הלל " בברכה . הגורסים שיש לומר " הלל " ביום העצמאות , אך אין לברך , טוענים שאין מדובר כאן בתשועה שלמה 8 . התנועה ליהדות מתקדמת ( הרפורמית ) מדגישה את חשיבותו הדתית , ולא רק הלאומית , של היום . בסידור התפילה של התנועה – " העבודה שבלב " – נוספו פרקי קריאה ותפילות , שעליהם נאמר באתר האינטרנט של התנועה כי הם " מייחדים את תשועת יום העצמאות לעם ישראל . ניסוחיהם קרובים לאלה של חגים היסטוריים אחרים – חנוכה ופורים – ללמדך שיש לראות את יום העצמאות כשווה ערך לפחות לשני החגים האחרים . " בעיה נוספת הנוגעת ליום העצמאות נובעת מקיומו של מיעוט ערבי גדל והולך שבשבילו זה אינו חג של שמחה , כי אם זכר ל"נכבה" ( האסון ) שהוא הכינוי שמייחדים הפלסטינים לתוצאות המרות של המפלה הגדולה שנחלו במלחמת 1948 ערביי הארץ וצבאות מדינות ערב שבאו לעזור להם במניעת הקמתה של מדינת ישראל , ולתוצאה המרה מכול בשבילם – שרבים מהם היו לפליטים . אחד במאי יאיר צבן אחד במאי , שזכה לכמה כינויים ( חג הפועלים הבינלאומי ; חג העבודה הבינלאומי ; יום הסולידריות הפרולטרית הבינלאומית , ( שימש במשך עשרות שנים , בעיקר במחצית הראשונה של המאה ה20– וקצת מעבר לה , יום רב משמעות בלוח השנה של רבים מתושבי ארצנו . בעיקרו של דבר היה זה יום שבתון ויום של הפגנות , עצרות עם ואספות , שהיו מלוות במופעים אמנותיים . עמים שונים ותרבויות שונות חגגו את אחד במאי כחג טבע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא