סוכות ושמחת–תורה

עמוד:369

רעים , " כדברי האמורא רב חמא בר עוקבא במסכת סוכה . בדומה לכך נהגה גם מצוות הלולב והערבה הגדלה בנחל , המובאת על ידי הכוהנים אל המזבח . בכל יום מששת ימי החג היה העם מקיף בלולבים את המזבח וענפי הערבה סביבו . ביום השביעי היו מקיפים שבע פעמים ואחר כך נהגו הכוהנים לחבוט את ענפי הערבה בקרקע , מצדי המזבח ( יום חיבוט הערבה ) בתוך כדי קריאה : "אנא ה' הושיע נא . " המטרה : לעורר את השמים והיושב בהם להבטיח גשמים . הצדוקים התנגדו למנהג זה , שאופיו ה D גאני בולט ושאינו מוזכר במקרא , וניסו להפריע לביצועו . גם ניסוך המים על המזבח הנזכר במשנה בסוכות , ושמחת בית השואבה ( הנוסח הנכון : שאובה , מלשון מים שאובים , ( הם גלגולם המאוחר של טקסים עתיקים שהועתקו לתחום הכהונה והקדושה הממוסדים . טקס ניסוך המים החל בשחר , בתהלוכה מרשימה של כוהנים שירדו אל מעיין השילוח . בראש התהלוכה צעד כוהן נושא צלוחית זהב שבה שאב את המים כשהטקס כולו מלווה בשירה , ריקודים ותקיעות שופר . לאחר מכן נערך ניסוך המים על המזבח בבית המקדש , בליווי נגינת הלוויים ושירתם . יש לשער כי בתהליך התגבשותו של המונותיאיזם הישראלי , בייחוד מאז הרפורמה של יאשיהו במאה ה7– לפסה"נ , קשה היה לבטל חגים עממיים שאופיים חקלאי–טבעי . יסודותיהם המאגיים–אליליים הקדומים של חגים אלה נראו מסוכנים לדת המונותיאיסטית , ובעיקר נכון היה הדבר בנוגע לחג הסוכות . לכן מוסגר ראש השנה העתיק , שחל באמצע החודש , עת הירח במילואו , כמקובל בחגי הטבע , באמצעות שני חגים נוספים באותו החודש : ראש השנה ויום הכיפורים , המדגישים את חשבון הנפש והעמידה בדין . השמחה העממית המקראית , הפרועה , ע 4 דנה בתקופת אמוראי בבל באמצעות שמחה חדשה , הרי היא "שמחת תורה , " שחלה ב"שמיני עצרת : " לא עוד שמחת האסיף , אלא שמחה , ריקודים ושבע "הקפות" עם ספרי התורה , סיום קריאת התורה ותחילת קריאתה מחדש והזמנת כל אנשי הקהילה "לעלות לתורה . " מועד זה נוצר בגלות , שעה שנותקו ישראל מאדמתם , ולפיכך נתמעטה בתודעתם חשיבות הגשמים . חיי הגוף , החקלאות , השדה והטבע הוחלפו בחיי רוח והסיפור החליף את המעשה . התורה , הממלאת את תפקיד המים והגשם , היא החיים ; מכאן גם האמונה העממית , בכמה מן העדות , כי ה"עלייה לתורה" היא מקור חיים , ומי שלא נקרא ל"עלייה" לא יוציא את שנתו . השמחה המקראית הפרועה בסוכות נתעדנה ברבות השנים ל"שמחת תורה . " הניתוק מהאדמה ומהחקלאות גרם להבלטת לימוד התורה . גם חילונים לא מעטים משתתפים ב"הקפות" ( בתמונה ) הנערכות לא רק בתוך בתי הכנסת כי אם גם בחוצות הערים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא