החברה הערבית מול המודרנה והחילון

עמוד:246

מהרשויות האלה מדורגות באשכולות הנמוכים 4-1 לפי דירוג האשכולות החברתיים–הכלכליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . האוכלוסייה הערבית בישראל מתגוררת בעיקר בחמישה אזורים גיאוגרפיים : בגליל , בחיפה והכרמל , ב'משולש' שבאזור שרון , בנגב ובירושלים . כ 47 % – מהאוכלוסייה הזאת מתגוררים ביישובים עירוניים , מחציתם ערים מעורבות ומחציתם ערים ערביות . חלקה האחר של האוכלוסייה מתגורר ביישובים כפריים . ביישובי המגזר הערבי נמוכה רמת הפיתוח של התשתיות הפיזיות . נוסף על כך ב 43 % – מהרשויות המקומיות אין עתודת קרקעות למבני ציבור ולשטחי ציבור פתוחים . ב 6 . 5 % – בקירוב מהרשויות המקומיות אין כלל מערכת ביוב פנימית , וב 78 % – מהן יש מערכת ביוב פנימית חלקית בלבד . גם בבתי הספר שבמגזר הערבי רמת התשתיות ירודה . כמו כן , מבין 50 הרשויות המקומיות שהתמיכה הממשלתית בהן נמוכה ביותר , 41 הן ערביות . על אף הישגי מערכת החינוך הישראלית קיימים פערים גדולים בין ערבים ליהודים בכל הנוגע למתקנים , להקצאת משאבים , לאיכות צוות ההוראה , למספר התלמידים בכיתה ולהישגים אקדמיים . שיעור בתי הספר ששטחם תקין על פי הגדרות משרד החינוך נופל במגזר הערבי ב 22 % – משיעור בתי הספר האלה בכלל האוכלוסייה . בשנת , 1997 למשל , נשרו 42 % מהתלמידים הערביים מבית הספר , בהשוואה ל 12 % – מהתלמידים היהודיים . שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית נמוך מזה שבאוכלוסייה הכללית , אך , עם זאת , ניתן להבחין במגמת עלייה מאז שנות ה . 60– בשנת 1964 / 5 רק 1 . 3 % מכל הסטודנטים בישראל היו ערבים , ואילו בשנת 1998 / 9 שיעורם עלה ל . 7 . 1 % – בכל הנוגע להשכלה מצבן של הנשים הערביות , ובייחוד הבדוויות , חמור אף יותר מזה של הגברים . מטעמי מסורת , ומחמת המצוקה הכלכלית , רבות מהמשפחות אינן שולחות את בנותיהן ללמוד מחוץ ליישוב , דבר הפוגע קשות בהשכלת הנשים . בשנת , 1997 לדוגמה , רק 45 % מהבנות בגיל בית ספר בנגב ביקרו בבתי ספר . מובן מאליו ששיעור הבנות המסיימות תיכון וממשיכות ללימודים גבוהים נמוך ביותר . עם זאת יש לציין כי בשנים האחרונות היתה עלייה במספר הנשים הערביות הפונות ללימודים גבוהים , אפילו בחו"ל . מבנה החברה הערבית את החברות הערביות בכלל , ואת זו של ישראל בפרט , מאפיין גיוון רב , המתבטא בריבוי של דתות , מוצא אתני , צורות מגורים ועוד . עם זאת יש לחברות הערביות מאפיינים משותפים רבים : סביבה פיזית וגיאוגרפית , היסטוריה קולקטיבית וערכים תרבותיים , המשמשים גורם מייצב המונע שינויים חברתיים מהירים . ניתן לזהות ארבע יחידות משפחתיות עיקריות בחברות ערביות : השבט ( המורכב מכמה חמולות , ( החמולה ( מבנה פטריארכלי , הכולל דורות אחדים שיש ביניהם קשרי דם , ( המשפחה המורחבת ( הורים , ילדים ובני זוג ) והמשפחה הגרעינית ( הזוג הנשוי וילדיהם . ( את המשפחות מנהיגים האבות , המנהלים אותן גם בענייני פנים וגם בענייני חוץ . חשיבותן של היחידות ומרכזיותן בחיי הפרט מתחזקות באמצעות האינטראקציות הפנימיות היומיומיות . החברה הערבית אינה רואה בבעיות ובדילמות הצצות בתוכה עניין של היחיד , אלא של הקבוצה כולה . בכך היא שונה מהחברה המערבית , המעודדת את ההתרחקות מהמשפחה המורחבת ואת האינדיווידואליזם . החלטות מרכזיות בחיים , כגון נישואים , בחירת מקום מגורים ועוד , נקבעות בקולקטיב והן מבוססות על יחסי כוחות ומעמד . תרבות חייה של החברה הערבית היא של קשר פנימי מהודק . יש בכך כדי לעודד תחושה חזקה יותר של יציבות , והעדפת טובת הכלל מטובת הפרט . האוריינטציה הערכית היא מסורתית בעיקרה ושונה מזו המקובלת במערב . זוהי חברה פטריארכלית , שבה הגברים דומיננטיים והם שולטים בתחומי הכלכלה והפוליטיקה . המבנה הזה קיים בכל רובדי החברה , והוא האחראי להיווצרותה של חברה סגורה בתוך עצמה ועצמאית , הפועלת ומתנהגת כיחידה אחת . מרבית התפקידים החברתיים בחברה הערבית נקבעים על פי הגיל והמגדר . הגיל הוא מרכיב חשוב ביצירת מעמד חברתי ועמדת כוח : בשני המינים נחשבים הגיל המתקדם והניסיון שהצטבר לנתונים הקשורים לחוכמה ולידע , דבר המתבטא בפתגם הערבי הידוע "כל מי שמבוגר ממך ביום אחד , מבוגר ממך בשנה ביכולת ההבנה שלו . " הייררכיה זו אינה מתקיימת רק ברמת החברה כולה , אלא גם במשפחה הגרעינית והמורחבת . לפיכך , גם בתוך המשפחה אין החלטות מתקבלות בדרך דמוקרטית , וחברים מסוימים במשפחה מסוגלים להכתיב את דעותיהם ורצונותיהם . ההבדל בין המינים בחברה הערבית הוא אפוא ברור , והגברים דומיננטיים במובהק . אמנם לנשים בגיל מתקדם , בעיקר אם הן אמהות לגברים שעמדתם חזקה , יש כוח רב יחסית ויכולת השפעה פורמלית ולא פורמלית בתחומי חיים שונים . אבל , ככלל , נשים ערביות , בייחוד בחברה המוסלמית , נחשבות " חסרות כוח , כפופות וכנועות . " קריטריונים חברתיים נוקשים מחייבים את הנשים בחברה הזאת להיות תלויות לחלוטין ברצונותיו של הבעל ולהשתעבד לצרכיו , אף עד כדי תמיכה במשפחתו . תלותן של נשים בגברים מושגת גם באמצעות שימוש במושגי כבוד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא