רב–תרבותיות בחברה הישראלית

עמוד:223

החוקיים הקובעים אי–שוויון בין נשים לגברים ואי–שוויון בין יהודים לערבים , העדר חוקה שתגן על זכויות פרט ומיעוט , כפייה דתית בתחומים מסוימים , מצב חירום תמידי המקנה לשלטונות ולצבא סמכויות גורפות ושלטון ממושך על עם אחר . האיכות הנמוכה יחסית של הדמוקרטיה הישראלית משתקפת גם ביחס אל החוק כאל נורמה לא קשוחה , לא מחייבת כל כך וניתנת למיקוח , ובמידה לא מבוטלת גם בתופעות של הפרות חוק בידי הציבור הרחב ואף בידי האליטות . היהדות , כאבן פינה בתרבות העברית , מחברת את הישראלי העברי לאוצרות התרבות היהודית הכתובה ( התנ"ך , המשנה , האגדה , התלמוד , הפוסקים , מחשבת ישראל , ספרות ההשכלה ומורשת ספרד והמזרח , ( למערכת של סמלים ומנהגים דתיים , להיסטוריה היהודית , למורשת השואה ולתרבות העם היהודי לדורותיו . באמצעות היהדות מקבל הישראלי העברי כדבר מובן מאליו את ה"שילוש" ההיסטורי של אתניות , דת ולאום ביהדות , דהיינו , שהיהודים הם בעלי מוצא משותף , שיש להם דת אחת ויחידה והם עם אחד ויחיד . מקום מרכזי בתרבות העברית תופסת הציונות , הגורסת שישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית , תשמור על רוב יהודי , תיתן העדפה ליהודים בכל מיני תחומי חיים , תפתח את הארץ בעיקר למען תושביה היהודיים ותקיים ברית ומגעים ענפים עם יהדות התפוצות . בתור פסיפס ייחודי ומקורי , אפשר לומר שהתרבות העברית אינה תרבות מערבית , אינה תרבות אשכנזית ( מזרח אירופית , ( אינה תרבות מזרחית ואינה תרבות ערבית , אלא תרבות ששאלה ומיזגה יסודות מכל המקורות הללו . למרות האוריינטציה החזקה שלה על תרבות המערב ואימוץ ערכים מערביים , זוהי תרבות אתנית–לאומית , ולא אזרחית . ביסודה היא תרבות חילונית , אך היא ממזגת בתוכה גם מרכיבים מסורתיים ודתיים בולטים . יש מחלוקת סביב השאלה אם התרבות העברית עומדת באמת המידה המחמירה של תרבות ילידית–מקומית . יש המטילים ספק בעצם קיומה של תרבות עברית וגורסים שהיא מצויה עדיין בתהליך של עיצוב וגיבוש בתוך חברה מתהווה . הם מטעימים בייחוד את הכישלון ליצור תרבות עברית חילונית מגובשת . לדעת אחרים , העמדה התובענית מדי הזאת אינה מוצדקת , כי למרות קוצר הזמן והשינויים המהירים שהתרבות העברית עוברת , היא מ A 3 רת בין נושאיה כתרבות קבע מיוחדת , נחשבת למוצר לגיטימי ורב–ערך וכבר מועברת לדור השלישי של ילידי הארץ . עם זאת קשה לומר אם היא כבר הגיעה לדרגה הגבוהה של תרבות ילידית–מקומית , תרבות שהישראלים העבריים רואים בה מוצר אותנטי , מתייחסים אליה כאל דבר מובן מאליו , מחוברים אליה בטבעיות , מרגישים שלמים עמה ושואבים ממנה את זהותם . התרבות החרדית שוללת בעיקרון את התרבות העברית , את המודרניות , את הדמוקרטיה ואת הציונות , עם זאת קיבלה השפעות חלקיות מהתרבות העברית . בתמונה משנת : 1987 קבלת פנים בבני-ברק לרגל חתונת נכדתו של האדמו"ר מוויז'ניץ .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר