|
|
עמוד:189
הביא עמו לאירופה , בתום מסעו הראשון , שני תלמידים שנקלטו במוסדות חינוך רבניים , ובמרוצת הזמן הגיע מספר התלמידים מאתיופיה שלמדו במוסדות יהודיים באירופה ובארץ–ישראל ל . 25– רובם חזרו לאתיופיה ותפסו עמדות מפתח בממשל האתיופי . בשנת 1923 ייסד פייטלוביץ' בית ספר יהודי בבירת אתיופיה , אדיס–אבבה , שמנהלו היה תמרת עמנואל , אחד משני האתיופים הראשונים שנשלחו ללמוד באירופה . פייטלוביץ' חתר לגיבוש אליטה מודרנית חדשה בקרב ביתא ישראל . אולם השפעתם של תלמידי פייטלוביץ , ' שמספרם היה קטן , על אחיהם לקהילה היתה מוגבלת . כיוון שלמדו באירופה ובאדיסאבבה ולא בגונדר , היו מגעיהם עם רוב בני העדה מעטים , ואף על פי שתלמידים אלה נחשבו בין יהודי העולם כמייצגי העדה , הרי בפנים , בכפרי העדה , נמשכה מנהיגותם המסורתית של כוהני העדה וזקניה . פייטלוביץ' השתדל לשכנע את בני ביתא ישראל לשנות את מנהגיהם הדתיים , ולהתאימם למנהגי היהדות הרבנית . דרישה זו של פייטלוביץ' לא נתקבלה באהדה בהנהגה המסורתית של העדה , ואפילו כמה מתלמידיו , ובהם תמרת עמנואל , הסתייגו ממאמציו בכיוון זה וביקשו להמשיך ולדבוק במסורתם הייחודית . פעילותו הענפה של פייטלוביץ' חיזקה את בני העדה בעמידתם בפני הלחצים והפיתויים של המערכת המיסיונרית . הוא הצליח גם למשוך את תשומת לב יהדות העולם אל קהילת ביתא ישראל , אבל לא עלה בידו להביאה לשינוי מנהגיה . עם זאת , אין ספק כי פעולתו היוותה את ראשית התהליכים שהביאו בשיאם לעלייה המונית של העדה לישראל בשנים האחרונות . תקופת הכיבוש האיטלקי ( 1941-1935 ) הפלישה האיטלקית לאתיופיה ב1935– והשליטה האיטלקית בה עד , 1941 שמה קץ למפעלו החינוכי של פייטלוביץ . ' עם התקרב צבאו של מוסוליני לאדיס–אבבה , באביב , 1936 מצאו תלמידי בית הספר העברי מקלט בנציגות הצרפתית בעיר ; פייטלוביץ' אולץ לצאת את אתיופיה ונסע לארץ–ישראל , ואילו תמרת עמנואל עבר עם תלמידיו לגונדר . תקופת השלטון האיטלקי באתיופיה היתה ביסודה תקופה שקטה יחסית ליהודי אתיופיה . בראשית שלטונו טיפח השלטון האיטלקי את בני ביתא ישראל כמיעוט מדוכא ש " שוחרר " מעול השליטים האמהריים , ואחד מבני הקהילה , ראובן איסיאס , אף מונה למנהיגם וקיבל תואר אצולה . הוא פעל בין השאר להקמתם של כפרים חדשים . באותה תקופה עשה היהודי האיטלקי קארלו אלברטו ויטרבו מאמצים רבים להמשיך במסורת הסיוע , שבה החל פייטלוביץ , ' ואולם ב1937– אולץ תמרת עמנואל להימלט מאתיופיה , ושנה לאחר מכן חל מפנה במדיניות האיטלקית כלפי ביתא ישראל – הוטלו על הארץ חוקים פאשיסטיים , גזעניים ואנטישמיים , ובני ביתא ישראל סבלו מאפליה בשל דתם . במהלך שנות הכיבוש האיטלקי היו מבני ביתא ישראל שפעלו בשורות תנועת ההתנגדות לכיבוש האיטלקי וכמה מתלמידיו של פייטלוביץ ' מצאו את מותם בידי הפאשיסטים . עם זאת , נראה כי תיאור סבלם של הפלאשים כיהודים היה מופרז , אף ששימש בידי אישים וארגונים פרו–פלאשיים ליצירת אקלים של הזדהות ואהדה בקרב יהודי העולם . תקופת היילה–סלאסי ( 1974-1942 ) בתקופת הכיבוש האיטלקי , עד לשחרורה של אתיופיה ב , 1941– היה מספר המבקרים היהודים מן המערב קטן ביותר . בשלושת העשורים שלאחר מכן גדל מספרם באורח דרמתי . זאת בעקבות חזרתו של הקיסר היילה–סלאסי מגלותו בירושלים ובבריטניה , כשהוא מלווה ביועצים , שאחדים מהם היו יהודים מארץישראל . לאחר הקמת המדינה , ובמיוחד מאז סוף שנות ה , 50– הגיעו לאתיופיה לפי הזמנתו מאות מומחים ויועצים ישראלים . רבים מהם קיימו מגע עם ביתא ישראל , אולם הקיסר , שדבק בתפיסה לאומית–טריטוריאלית נוקשה , דחה על הסף ובתוקף רב כל ניסיון להכיר בזכות בני ביתא ישראל לנטוש את מסעו של יעקב פייטלוביץ' למרכזי ביתא ישראל באתיופיה בשנת 1904 סימן מפנה בתולדות העדה . בתמונה : ד"ר פייטלוביץ' עם תלמידים מכפר בתיה , 1955
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|