יהודים במרכז אירופה

עמוד:170

וזהותם האתנית אינה עולה בקנה אחד עם זו של יהודים אחרים החיים בגרמניה . שנית , העובדה ששפתם ותודעתם של היהודים הרוסיים שונות מאלה של יהודי גרמניה שאינם רוסיים , משתקפת גם במערכת ממסדית נבדלת . מאז הגיעו לגרמניה הקימו היהודים הרוסיים מערכת נרחבת של מועדונים ואיגודים , בעיקר בזירה התרבותית : מועדוני שחמט , תיאטרונים , חוגי לימוד , מועדוני מחול ותפירה , אגודות למבוגרים ולצעירים , ואין צורך לומר מגוון גדול של תוכניות חינוכיות בעלות אוריינטציה דתית המאורגנות בידי מהגרים מרוסיה ולמענם . הכלכלה האתנית והמבנה הממסדי האתני שזורים זה בזה במהודק . בישראל ובצפון אמריקה רואים במהגרים האלה , באופן כללי ואמורפי , "יהודים רוסיים . " אבל ההגדרה האורתודוקסית ההלכתית קובעת גבולות ברורים ומונעת במפורש את החבר = ת בקהילה ( ומכאן גם את ההטבות הסוציאליות הנלוות אליה ) מבני משפחה שאינם יהודים , ומפרטים שרק אביהם יהודי , גם אם אלה חשים כיהודים ומקיימים אורח חיים יהודי . מנגד , יהודים על פי ההלכה עשויים מצדם לחוש לא–יהודים לחלוטין . ההבדלים נובעים מכך שממשלת גרמניה מכירה בהגדרת הלאומיות היהודית שרווחה בברית המועצות לשעבר , ולאחריה ברוסיה של ימינו , הנקבעת על פי האב , ואילו הקהילה היהודית בגרמניה נוהגת על פי ההגדרה ההלכתית , ואדם נחשב ליהודי רק אם נולד לאם יהודייה או שהתגייר בבית דין רבני אורתודוקסי . הטיעון הרשמי של הקהילה הוא שכל מדיניות אחרת תדלל או תעוות את אופייה של הקהילה היהודית . באופן אירוני , הגדרה זו מחמירה במידה רבה יותר מן החוקים הנוגעים למהגרים יהודיים לצפון אמריקה או לישראל – עובדה שהניעה את יוסף לפיד להעיר שלא היה מודע לכך שגרמניה היא מקום קדוש עד כדי כך שרק כפות רגליהם של יהודים טהורים על פי ההלכה רשאיות לדרוך בה . שלטונות גרמניה נתונים אפוא בדילמה . אם ינקטו בעניינים האלה מדיניות כוללת שלא על פי ההלכה , הם צפויים לביקורת חמורה מצד הוועד היהודי המרכזי , המחשיב את עצמו לסמכות הנאותה בכל מה שנוגע ליהודים . אם ינקטו את המדיניות האורתודוקסית המחמירה של הוועד המרכזי , הם צפויים לביקורת מכל השאר . למחלוקת הזאת יש השלכות מעשיות , שכן יהודים שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה אינם זוכים לסיוע הסוציאלי שמושיטה המדינה למהגרים באמצעות הקהילה היהודית . אבל יש לה גם עוד השלכות חשובות . היא מוציאה ממסגרת הקהילה היהודית הנוכחית מספר גדול של יהודים על–פי–הגדרתם , ושל קרובי משפחה לא–יהודים של יהודים . הקבוצה הזאת כוללת גם יהודים על פי ההלכה הנשואים ללא–יהודים , המורחקים למעשה מחיי הקהילה כי בני זוגם ושאר קרובי משפחתם הלאיהודים אינם יכולים להיכלל בה . זוהי תופעה ייחודית , שאין לה מקבילה של ממש לא בישראל ולא בקרב המהגרים היהודיים הרוסיים בצפון אמריקה . להוציא את הגירתם של יהודים מרוסיה , ההתפתחות החשובה ביותר בעת האחרונה היא בלי ספק תחייתן של מסורות יהודיות דתיות ליברליות ושוויוניות בגרמניה , בעיקר במסגרת פעילות האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת . ברוב הערים הגדולות כגון מינכן , ברלין , המבורג , פרנקפורט וקלן קמו בחמש–עשרה השנים האחרונות קהילות כאלה , והן צברו די כוח כדי לערער על השליטה האורתודוקסית בגופים היהודיים החשובים , ובהם הוועד המרכזי של יהודי גרמניה וה , " Einheitsgemeinden" הקהילות היהודיות שבחסותן הרשמית מתנהלים החיים היהודיים של הזרמים הדתיים השונים . לעת עתה עדיין פתוחה השאלה אם בטווח הארוך ימשיכו החיים היהודיים בגרמניה להתקיים תחת קורת גג אחת , או שמא יתפצלו פלגים–פלגים . בכל אופן , גם אם יקרה דבר האנדרטה לזכר השואה בברלין . שלטונות גרמניה נתונים בדילמה לגבי ההכרה ביהודיותם של המהגרים היהודים מרוסיה , אם לראות כיהודי מי שאביו יהודי , או לנהוג על פי ההלכה ולהכיר רק במי שאמו יהודייה . ההגדרה ההלכתית מוציאה ממסגרת הקהילה היהודית מספר גדול של יהודים על פי הכרתם והדבר כבר הביא לפילוג בין קהילות היהודים בגרמניה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא