ליאון טרוצקי

עמוד:94

עם המדינות המתקדמות ביותר במהלך של טרנספורמציה גלובלית ( רעיון זה הוא הליבה של " תיאוריית המהפכה הפרמננטית " שלו , שלה הקדיש את כתביו החשובים ביותר , ועמה יהיה קשור לתמיד גם מעמדו כתיאורטיקן והוגה דעות ;( וכי זהויות לאומיות , אתניות , דתיות ועדתיות ייעלמו בסופו של דבר ואת מקומן תתפוס זהות אחת אוניברסלית , זו של אזרח העולם החילוני , הפועל ויוצר בהקשר גלובלי . נקודה אחרונה זו של השקפתו היתה אולי האופיינית ביותר לטרוצקי למשך כל חייו והיא זו החושפת באופן הברור ביותר את שורשיו היהודיים ואת הדרך שבה התמודד איתם . מכל המהפכנים שלקחו חלק בתקומתה של ברית המועצות , היה טרוצקי , ללא ספק , המערבי והמודרני ביותר בהשקפת עולמו , בהתנהגותו ובטעמו התרבותי . שעה שמנהיגים מסוימים , כגון לנין או בוכארין , שמרו על זיקות חזקות למקורותיהם הרוסיים , ואילו אחרים , ובמיוחד סטאלין , כמעט לא הכירו את המערב האירופי ואף הפגינו כלפיו בוז גלוי , התגאה טרוצקי בהצלחתו להתנער מכל קשריו הפרטיקולריים ונופף לראווה בכך שבעשור שקדם ל1917– היה בן בית בסלונים האינטלקטואליים של וינה , ברלין , פריז ולונדון – ואפילו ניו יורק – והוא מצוי בפסיכואנליזה האוסטרית , בפילוסופיה הגרמנית , בספרות הצרפתית ובפוליטיקה הבריטית . למעשה , נדמה שאף חש סלידה מתמשכת כלפי ההיסטוריה והתרבות הרוסיות ( אם כי לא כלפי הקלאסיקה של הספרות הרוסית של המאה ה . ( 19– סלידה זו מסבירה קרוב לוודאי את הדגש ששם טרוצקי בכתביו במודרניזציה , בצורך להתגבר על הנחשלות הרוסית ובמה שהיה מכונה בפיו "המוזרויות ההיסטוריות" של תולדות רוסיה – הכוונה למאפיינים הלא רוסיים שלה – באמצעות סיוע מן המערב המתקדם ( דגש זה הוא הבסיס לתפיסותיו את "המהפכה העולמית . ( " סלידה זו מסבירה כנראה גם את התעלמותו , ב1917– ולאחר מכן , מן השורשים הרוסיים הייחודיים של הבולשביזם של לנין , אף שכבר קודם לכן , במחלוקת שפרצה בינו לבין לנין ב , 1903– זיהה טרוצקי את ה " ז ' אקוביניזם " של לנין כמושרש במסורת הרוסית הפופוליסטית–טרוריסטית . כמו כן , במהלך שנות ה , 30– כשניהל ממקום גלותו מסע של ביקורת נוקבת על סטאלין ועל הסטאליניזם , ייחס טרוצקי את כל כישלונותיה של ברית המועצות להופעתן מחדש של תופעות בלתי מערביות , קמאיות אפילו , אצל המנהיגות והמוסדות הסובייטיים . נדמה שמעולם לא עלה על דעתו כי מערביותו הבלתי מסויגת , אשר נתפסה בתוך המפלגה הבולשביקית כשחצנית ומתנשאת , היא שהיתה בעוכריו , והיא שעלתה לו באי–יכולתו לגייס תמיכה פוליטית במאבק על ירושתו של לנין וחיבלה בכל סיכוי להישרדותו הפוליטית בעידן שלאחר לנין . מן הצד האחר , היה נהיר לו לחלוטין כי מקורותיו היהודיים הם שהיו הבסיס לאנטישמיות אשר נוצלה בציניות ככלי שרת בידי סטאלין נגדו ונגד יהודים אחרים . ברם הבנה זו לא השפיעה כהוא זה על סירובו של טרוצקי להעלות על דעתו אף שמץ של מחויבות כלפי זהותו היהודית . הוא מעולם לא הסתיר , ובוודאי לא הכחיש , את דבר יהדותו ; לעתים תכופות גם כתב באמפתיה על מצוקתם של היהודים בארצות כגון רוסיה ורומניה , וגינה את הופעת האנטישמיות באירופה , במיוחד עם עלייתו של הפאשיזם בשנות ה30– ( במסמך שכתב בשנת 1938 אף העלה את האפשרות של "השמדתם הפיזית של היהודים . ( " ואולם טרוצקי מעולם לא סטה מעמדתו , שראשית , "השאלה היהודית" תיעלם יחד עם היעלמותו של הקפיטליזם והופעתו של הסוציאליזם האוניברסלי , ושנית , הציונות אינה פתרון לתלאותיהם של היהודים . כבר ב1903– לעג טרוצקי להרצל והגדיר אותו "הרפתקן חסר בושה , " שכן הוא ראה בכל הפתרונות הטריטוריאליים לבעיות לאומיות צורה של "בדלנות עצמית" הנידונה לכישלון . ואולם , כשהעננים מעל אירופה הלכו והקדירו , הודה טרוצקי , בריאיון ב1937– שנתן לכתבים של עיתוני יידיש , כי פרוגנוזת העבר שלו , שלפיה היהודים מקורותיו היהודיים של טרוצקי היו בסיס לאנטישמיות שנוצלה נגדו בצורה צינית בידי סטאלין , אבל אף שהוא לא הסתיר אותה מעולם , לא עלה בדעתו אפילו שמץ של מחויבות כלפי זהותו היהודית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא