יחסי יהודים ולא יהודים בפולין

עמוד:61

כולה ) מכדי 270 , 000 בתחילת המאה ל 550 , 000– בשנת 1850 והם היו אז ל 11 . 5 % – מכלל התושבים . עד שנת 1862 עדיין היו במלכות פולין 90 ערים ששמרו על הזכות "שלא לסבול יהודים" כתושבי קבע , ואילו בערים שבהן הותר ליהודים להתגורר הם היו כשליש מכלל התושבים . איסור מיוחד מנע מיהודים להתגורר בחגורה הטריטוריאלית הסמוכה לגבול הרוסי , והגירוש מהכפרים דרדר המוני יהודים למצב של ניידות חסרת כול בתחתית הסולם החברתי . כיוון שבמלכות פולין כבר לא היו היהודים בחסותם של המלך או של המושל האזורי , הם היו עתה חסרי מעמד אזרחימשפטי כלשהו . המשא ומתן בעניינם התנהל בין הרוסים לפולנים , בעוד היהודים נקלעים בין הפטיש לסדן . ברוסיה עצמה היו יכולים יהודים אמידים המביאים "תועלת למדינה" להשיג זכויות אינדיווידואליות מיוחדות ועל סמך זה רבו הפניות להקנות את היתרון הזה גם ליהודים במלכות פולין . אך בעלי שררה פולניים נוצריים , שלהם היה שמור מקום באדמיניסטרציה הפנימית , טענו כי אזרחות במלכות פולין אושרה רק לנוצרים , ואילו היהודים זקוקים עדיין ל"תיקון" מרחיק לכת כדי להיות ראויים לשוויון זכויות . בינתיים התרחשה גם כאן התפתחות מהותית במגזר הכלכלי . החיבור עם רוסיה , ובייחוד ביטול המכס על התוצרת העוברת ממלכות פולין לרחבי רוסיה , חולל תנופה במסחר ובתעשייה והתרחבות א 3 ר 4 נית . במרכזים של ורשה ולודז' עלו לגדולה גם יזמים יהודיים בתחומי הבנקאות והמסחר , וכעבור זמן גם בענפי תעשייה שונים . במהלך דור או שניים היו יהודים דוברי יידיש ושומרי מצוות , על לבושם המסורתי , זקנם ופאותיהם , למייסדי משפחות שהניעו גלגלי עסקים מסועפים , כגון הנחת מסילות ברזל והקמת מפעלי תעשייה מודרניים . עם הפיתוח המתעצם , והממון שהצטבר בידי חוגי הפלוטוקראטים היהודיים ועוזריהם , רכשו אלה מעמד גם בענייני ציבור , ואחרי תהליכי טמיעה והמרת דת – גם במדע , בעיתונות , בספרות ובאמנות . מדובר באחוז מזערי של יהודים בני משפחות ידועות , שצאצאיהם נבלעו לרוב בחברה הפולנית , אך רישומם הורגש בקרב המוני העם ובחברה הפולנית בכללה . גם המסגרת הקהילתית היהודית לא היתה חסינה בפני אותות הזמן . השלטונות התערבו בסמכויות הקהילתיות והחלישו את כוחה של המנהיגות החילונית והרבנית כאחד . בציבור צצו יחידים בעלי רעיונות ברוח השינויים הרווחים בחברה היהודית במערב . בעקבות ההתעוררות הכלכלית הגיעו לערים מרכזיות של המלוכה יהודים מבחוץ , ובעיקר מגרמניה , ועם הזמן גם מרוסיה . החידושים שהביאו עמם אלה נקלטו בשכבה מסוימת ועוררו שאלות חדשות . על הפרק עלו נושאים כגון שפה , חינוך , לבוש , שירות צבאי וכו . ' מצד אחד נמשכו היהודים לערוצי התרבות והלאומיות הפולניות . מן הצד האחר הדריכה אותם לויאליות למשטר הרוסי ולתרבות שהוא השתדל להחדיר . לצד החינוך בחדרים ובישיבות הוקמו בתי ספר ראשונים שלימדו בהם "לימודים חיצוניים" ושפות . ב1823– הופיע עיתון יהודי פולני ראשון ועורכו היה אנטוני אייזנבאום . שמו קשור גם להיותו מנהל בסמינר הראשון לרבנים שהתנהל ברוח מודרנית . נמסר כי בסמינר הזה , שהוקם בוורשה ב , 1828– למדו יותר מ 1 , 200– תלמידים , אך אף לא אחד מהם לא שימש ברבנות . קבוצת אנשים נוספת , שפעלה להוראת שפות והפצת השכלה , היתה מועסקת רובה בתפקידים מגוונים במשרדי הממשלה , אך השפעתה בציבור היהודי הרחב היתה מוגבלת למדי . עד העשורים האחרונים של המאה ה19– לא זו בלבד שעדיין נטה רובו של הציבור להסתגר , אלא הם אף ראו בחידושים הבאים מבחוץ ניסיון להסיט את הרבים מדרך הישר ומן הנאמנות לחיים המסורתיים . בחוגים ליברליים ראו ביהודים שותפים לדרך בינתיים התחזקה והלכה התנועה הלאומית הפולנית . יחסם של החוגים הלאומיים האלה ליהודים היה בדרך כלל הססני ואמביוולנטי . אף שהציבור הפולני בכללו ראה את היהודים כשונים ואף כנחותים ונלעגים , בצבצה בחוגים ליברליים זיקה של אחווה ליהודים ויש שראו בהם שותפים לדרך . בלט בהם מי שנחשב לגדול משוררי פולין , אדם מיצקייביץ , ' שמצא הקבלה בין גורלם של יהודים לזה של פולנים . בניסוח קווי יסוד לפולין המשוחררת בעתיד כלל מתן זכויות מלאות ל"אחינו הבכור – היהודים . " סמוך למותו עסק בייסוד לגיון יהודי בנכר . נקודת מפנה ביחסים בין פולנים ליהודים באה עם המרד הפולני של ינואר . 1863 ערב המרד ניסו השלטונות הרוסיים ומתנגדיו מבין הפולנים לשחרר את האיכרים ולצעוד בכיוון אמנסיפציה של היהודים . עם זאת נטלו יהודים רבים יחסית חלק במרד , בדומה להשתתפותם בכמה מהמרידות הקודמות , והוא נחשב למפגן של ברית יהודית–פולנית . מנהיגות המרד אף הכריזה על הענקת שוויון זכויות ליהודים ובין תומכיה היתה הדמות הנערצת של הרב דב בר מייזל , 7 רבן של קראקוב 3 ורשה . ההתקוממות נסתיימה בכישלון אשר לווה בהקשחת הקו האנטי–פולני של הרוסים ובהעמקת התחושה בחברה הפולנית שבמרד צבאי אין סיכוי לשקם את פולין . האכזבה הביאה להופעת רעיונות חברתיים–פוליטיים חדשים . אחד החשובים שבהם זכה לכינוי "פוזיטיביזם פולני , " שהוגיו באו מקרב האינטליגנציה . הפוזיטיביסטים הפולניים דגלו בזניחה זמנית של מסלול ההתנגדות האלימה והכמיהות הלאומיות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא