יחסי יהודים ולא יהודים בארצות הברית

עמוד:54

את שמירת הכשרות והשבת כדי לאפשר לעצמם לחיות את חיי הרוב באמריקה . ולמרות זאת הרוב הזה לא קיבל אותם , כפי שצפו , בזרועות פתוחות . בלטו בהתנגדותם אותם לא יהודים שהתעשרו לאחר תום מלחמת האזרחים ב1865– ואשר התנכלו ליהודים שעברו את אותו התהליך . מאמציהם להיקלט בעילית החברתית של אמריקה לוו בסירוב לקלוט ביניהם את היהודים . כך קרה שליהודים שהגיעו ממרכז אירופה ( ושמקצתם התעשרו בינתיים ) לא נותרה ברירה אלא להקים מוסדות יהודיים נפרדים משלהם , לא רק מוסדות דת , אלא גם בתי חולים , מוסדות עזר לנזקקים וארגוני פנאי . הדבר נעשה במטרה לאפשר להם לנהל אורח חיים שקט ורחוק מביקורת שלילית , והוא יושם בכל עיר שהיקף אוכלוסיית היהודים בה אפשר זאת . כשהחל להגיע גל חדש של מהגרים יהודיים לאמריקה , בשנות ה , 80– כבר היו מי שהגיעו לפניהם מוכנים לעזור , בתנאי שלא יחריפו המהגרים החדשים את האנטישמיות הקיימת . גל המהגרים החדש הגיע בעיקרו ממזרח אירופה . הוא היה גדול ביותר וזרותו בלטה מאוד . רובם ככולם דיברו יידיש והתיישבו בערים הגדולות ביותר באמריקה , בייחוד בניו יורק . הדור הראשון הקים תרבות משלו : תיאטראות ביידיש , שלושה או ארבעה עיתונים יומיים ביידיש ובתי כנסת אורתודוקסיים שטיפחו את המנהגים ואורח החיים שרווחו במזרח אירופה באותם הימים . הנושא הבעייתי ביותר בעיניה של הקהילה היהודית המבוססת באמריקה היה דעותיהם ונטיותיהם הפוליטיות של המהגרים החדשים . אלה הקימו ארגוני עובדים והם יצאו נגד בעלי ההון שהיו הבעלים של בתי החרושת למלבושים , לגברים ולנשים . רבים מהמהגרים החדשים התפרנסו מעבודה בבתי החרושת האלה , ששעות העבודה בהם היו ארוכות ותנאי העבודה מחפירים . העובדים השתמשו בנשק היחיד שעמד לרשותם – השביתה . בעלי הבית הגיבו בכוח . כמעט כולם , גם בעלי ההון וגם העובדים , היו יהודים , והמאבק הכוחני בין שתי השכבות האלה הדהד בכל רחבי אמריקה . ארגוני העובדים היהודיים הפכו במהרה לשם דבר – אך לא רק לשבח ; רבים באוכלוסייה האמריקנית האשימו אותם בהבאת תנועות שמאליות ואף מהפכניות לאמריקה . אך דעת הקהל באמריקה גם לא צידדה בקפיטליסטים היהודיים . היו ברוב הלא יהודי שכעסו על כי יהודים בעלי הון חדרו לוול סטריט , אף שחלקם בחברות הבולטות בעסקי ניירות הערך לא היה ניכר ביותר . האנטישמים טענו שוול סטריט נשלט ומנוהל בידי יהודים , ושעסקני וול סטריט גונבים בתחבולות את כספי העניים באמריקה . הקהילה היהודית הוותיקה יותר חשה כי ההגירה היהודית החדשה הביאה עמה מאירופה את "צרת היהודים" וזו יוצרת אנטישמיות המכוונת לא רק כלפיה , אלא גם כלפי היהודים המבוססים . ההגירה ההמונית לא פסקה עד תחילת מלחמת העולם הראשונה , ב , 1914– ובשנים 1914-1880 הגיעו לארצות הברית יותר משני מיליונים יהודים . לא היתה כל דרך להתעלם מהגירה המונית שכזאת . בניו יורק , למשל , הגיע מספר היהודים לרבע מציבור הבוחרים , וכפועל יוצא – הם היו לכוח פוליטי ראשון במעלה . במחצית הראשונה של המאה ה , 20– עד לתחילת מלחמת העולם השנייה ( באירופה ב , 1939– ובארצות הברית ב , ( 1941– עדיין היה רוב האוכלוסייה היהודית באמריקה מורכב מילידי מדינות זרות . הדבר השתנה רק בשנות ה50– של המאה ה , 20– כאשר הדור הצעיר תפס את מקום אבותיו המהגרים . רוב ההיסטוריונים של יהדות אמריקה מתהדרים בהשפעת ארגוני העובדים היהודיים על התפתחות המחשבה הפוליטית באמריקה , ואומרים שהם תרמו תרומה ניכרת למחשבת ה"ניו דיל" של רוזוולט . היסטוריונים אלה מעדיפים להתעלם מאמיתות שזכירתן אינה נוחה . בתעמולה נגד הקומוניסטים באמריקה , ובפעולות נגדם לאחר מלחמת העולם הראשונה , היה גם מרכיב בולט שזיהה את הקומוניסטים כיהודים . הדבר לא היה אמת , כמובן , אך הוא קיבל תוקף והפך לאמת בעצם השימוש בו נגד היהודים . כמחצית ממי שזיהו עצמם כקומוניסטים בניו יורק בשנות ה20– היו יהודים . המספרים האלה מבוססים , כמובן , על הערכה מושכלת , כיוון שלא נערכה ספירה של ממש , ומשערים שבמפלגה הקומוניסטית האמריקנית , על כל פלגיה , לא היו , גם בתקופת הזוהר שלה , יותר מ 100 , 000– איש . מכל מקום , גם בין היהודים רק מיעוט קטן נהה אחרי המפלגה הקומוניסטית וארגוני החזית שלה . האנטישמיות פשתה באמריקה בשנות ה20– וה30– של המאה ה . 20– החברה האמריקנית של הימים ההם סלדה מהמהגרים החדשים שהחלו להגיע בהמוניהם בעשורים האחרונים של המאה ה . 19– ההתנגדות לא היתה מכוונת רק כלפי היהודים , אלא גם כלפי האיטלקים , הפולנים והרוסים – כל אלה שלא השתייכו לקבוצה האנגלוסקסית , שהצטיירה כמייסדת החברה האמריקנית . באותה תקופה החל קרב בין מי שכינו עצמם " האמריקנים האמיתיים , " דהיינו , אלה שלא השתייכו לעמים אחרים ולתרבויות זרות , ובין מי שהשתבחו ואף התגאו בכך שהביאו לאמריקה ערכים חדשים ותרמו בכך לחשיפתה של החברה האמריקנית לתרבויות של עמים אחרים . טענתם היתה כי חשיפה זו תורמת להעשרתה של הקהילה הלא מגוונת שהיתה קיימת עד אז באמריקה . " האמריקנים האמיתיים " הצליחו להעביר , אחרי מלחמת העולם הראשונה , חוק בקונגרס המגביל הגבלה קיצונית את כניסתם של מהגרים ממרכז אירופה , מדרומה וממזרחה . הבעיה החריפה בסוף שנות ה20– ובשנות ה , 30– כאשר העמיק השפל הכלכלי , שכמוהו לא ידעה ארצות הברית עד אז . כאשר עלו הנאצים לשלטון בגרמניה , בשנת , 1933 והצהירו

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר