חילון היחסים בין היהודים לאומות העולם – מבוא

עמוד:9

ההמונים בנושא שלא עמד בראש סדר העדיפות שלו . אמנם גם בגרמניה , למשל , נסוגו לעתים השלטונות מכוונות הרפורמה שלהם באשר ליהודים , כגון בשנת , 1849 כאשר פרלמנטים מקומיים חזרו בהם מתקנות האמנסיפציה של שנת המהפכה בתגובה לגל של פטיציות והפגנות נגד התקנות החדשות . אך אפילו שם גברה בשלב מסוים הרוח הליברלית ובשנים של שגשוג כלכלי ואווירה של פתיחות ציבורית התאפשרה חקיקה אמנסיפטורית נרחבת . רגע חסד כזה לא היה בתולדות יהודי רוסיה . במסגרות האימפריה הצארית אפשר היה לעתים להביע תמיכה ביהודים . מרבית עלילות הדם נסתיימו בזיכוי , ולפחות יהודים שהשתייכו למעמד הבינוני יכלו להמשיך ולשפר את מצבם הכלכלי , ללמוד באוניברסיטאות ולזכות לעתים גם במעמד חברתי מכובד למדי . אך כל ההישגים האלה היו תמיד חלקיים וזמניים . גזרות של גירוש הוטלו על חלק מיהודי מוסקבה עוד בשנת , 1891 'נומרוס קלאוזוס , ' המגביל את מספר הסטודנטים היהודים , מנע מרבים את האפשרות לזכות בחינוך גבוה , וכל שיפור באשר הוא עלול היה להתגלות כעניין של קוניוקטורה חולפת . הדגם החמישי והאחרון הוא זה שהיה אופייני למדינות המוסלמיות שבהן היו קהילות יהודיות בעלות מסורת ארוכת ימים . גם כאן , כמובן , כמו במרחב הנוצרי , אפשר להבחין ביותר ממסכת אחת של יחסים בין יהודים ללא יהודים , אך בכל מקום , וגם כאן , הביאה עמה המודרניזציה , ובמקרה זה בעיקר ההשפעות מן המערב , לשינויים מפליגים . לתהליכי חילון בחברה המוסלמית , חשוב להדגיש , יש תיקוף שונה ואינטנסיביות שונה מאלה המוכרים לנו מן ההיסטוריה האירופית . אך למרות זאת , הומר במהלך המאה ה19– מעמדם של היהודים במרחב המוסלמי ממעמד של בני–חסות ( ד'ימים ) – בדומה לבני דתות אחרות , שחייהם ורכושם מובטחים , אך הם נתונים למיסוי מיוחד ונחיתותם מודגשת באופנים שונים – למעמד של נתינים שווי מעמד , לפחות באורח פורמלי . בצפון אפריקה , למשל , כתוצאה מן הכיבוש הצרפתי , התפתח תהליך שבו זוהו היהודים יותר ויותר עם הכוח הקולוניאלי , ובאלג'יריה הם אף זכו באזרחות צרפתית מלאה . היה בכך משום שיפור במעמדם של היהודים , אך גם מקור לסכסוכים והחרפת יחסי האיבה . באימפריה העותמאנית , שיפרו הרפורמות הנרחבות במהלך המאה ה19– את מעמד היהודים , פתחו בפניהם אפשרויות כלכליות חדשות ואף מידה מסוימת של ניידות חברתית ותרבותית . אך רפורמות אלה , שנעשו " מלמעלה , " לא הפחיתו את הזרות ההדדית בין יהודים ולא יהודים , ודומה שדווקא בעידן המודרני הוחרפה לעתים העוינות של חברת הרוב המוסלמי כלפי היהודים . מסקירת חמשת הדגמים שלעיל , מסתבר כי המשתנה החשוב ביותר בקביעת אופי היחסים בין יהודים ללא יהודים בראשית העידן המודרני הוא אופיו של המשטר . לפחות באירופה , ככל שנחלשה האוטוקרטיה , הטיפוסית ל'משטר הישן , ' כך נתאפשרה פתיחות רבה יותר וקבלה פורמלית , ובמידה מסוימת אף לא פורמלית , של היהודים כאזרחים שווי זכויות . אמנם , במסגרת מדינית נתונה , היו תמיד מידת ההשתחררות מן המודל של המדינה הנוצרית או דרגת היישום של עקרון ההפרדה בין דת למדינה מרכיב חשוב בהשגת פתיחות זו , אך החילון כשלעצמו הוכח לעתים כמשני בחשיבותו . בארצות הברית , למשל , נשמרת עד היום רמה מפתיעה של השתייכות לגופים כנסייתיים ודתיים מכל המינים . לצדה קיימת פתיחות רבה כלפי המיעוט היהודי הנוהג להגדיר את עצמו במונחים של דת . הפתיחות הזו אמנם לא היתה מעולם מוחלטת וגילויים של אנטישמיות לא חסרו . אך ככלל , ברפובליקה המקפידה על הפרדת הדת מן מדינה לא יכלו גילויים אלה להשפיע השפעה גורפת . גם באנגליה , למרות הקושי בהפרדת האמונה האנגליקנית מן המערכת השלטונית , ולמרות גילויים של אפליה כלפי לא אנגליקנים , ולא רק יהודים , במהלך המאה ה , 19– נשמרה אווירת הפתיחות בגלל מבנה השלטון הליברלי בבסיסו . מחקרים חדשים נוטים דווקא להמעיט בהיקפו וברצינותו של תהליך החילון באנגליה הוויקטוריאנית ולהדגיש את החזרה המסוימת לדת ואת הבלטת חשיבותה גם במסגרותיהן של תנועות מודרניות במובהק . צרפת , שעליה עברו כלל תהליכי המודרניזציה באטיות רבה יותר מאשר על אנגליה לפניה , למשל , או על גרמניה אחריה , חוותה גם היא חילון אטי וחלקי בלבד במהלך המאה ה . 19– במקביל , המשיכה שנאת היהודים המסורתית לאפיין את האוכלוסייה באזורים מסוימים , אך בכל זאת הצליחה זו להסתגל לדרישות השוויון וההגינות שהכתיבו המשטרים הפחות או יותר ליברליים שהתחלפו במהירות בארץ זו במרוצת המאה , ולבסוף גם לעקרונות שהכתיבה הרפובליקה . בעידן המודרני , אם כן , כמו במאות שקדמו לו , היתה זו שוב המדינה ששימשה כעוגן העיקרי של המיעוט היהודי . אך בניגוד למצב , המגביל ביסודו , שנבע מן המסורת הנוצרית , יכלו עתה היהודים לקחת חלק בחיי המדינה המודרנית על כל היבטיהם . בצרפת הרפובליקנית , למשל , הם אף יכלו למלא תפקידים בכל הדרגים בשירות הביורוקרטיה הממשלתית : במערכת המשפט , בשירות החוץ ואפילו בצבא . אכן , במהלך משפט דרייפוס , שבו הוטלה אשמת ריגול ובגידה על קצין גבוה–יחסית ממוצא יהודי , הועמד הישג זה במבחן , אך התוצאות , למרות המאבק הקשה והממושך , חיזקו בסופו של דבר את העמדה האמנסיפטורית של הרפובליקה ואיששו את אמונם של יהודי צרפת במולדתם . בקצה השני של הקשת ניצבה האימפריה הצארית , שמעולם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא