|
עמוד:522
ההומניזם , הרציונליזם , הדמוקרטיה והריבונות – יחשוף את הקשרים העמוקים והמסועפים שבין המסלולים הללו לבין הנתיבים שבהם עוצבו מליאותה , חיוניותה ועושרה הרבגוני של החוויה התרבותית החילונית . הוא נועד לסייע בידי מי שחשים מבוכה עמוקה סביב הגדרת זהותם כיהודים חילוניים . אמת : מליאותה של החוויה החילונית אינה נתונה מאליה בתוקף מקורותיה ההיסטוריים גרידא , ובצד יצירתה הגדולה היא גם עמוסת סתירות ומשברים . ואולם התיאור הזה די בו להפריך את הטענה כי החילוניות כשהיא לעצמה והריקנות התרבותית והרוחנית חד הן . שתי מסקנות אין לגזור מהנאמר עד כאן . אין לטעון כי אותה תרבות חילונית , הומניסטית , בת זמננו , יכולה להינתק כליל מהמורשת התרבותית של הדת . מבחנה של התרבות המודרנית הוא , בין השאר , ביכולתה לדלות מן העבר העשיר את מיטב הערכים ההומניים , המוסריים , האסתטיים , כדי לשלבם ביצירה החילונית המתחדשת . גם אין לטעון , כמובן , כי אדם דתי – באשר הוא אדם דתי – אינו יכול להיות הומניסט או דמוקרט או לנהוג בסובלנות , כשם שכל אדם חילוני איננו מיניה וביה , אוטומטית , הומניסט או דמוקרט , רק באשר הוא חילוני . שני דברים ניתן לומר , ודי בכך : ראשית , כי אי אפשר להניח את התפתחות ההומניזם , הרציונליזם והמדע , את קבלת עקרונות הריבונות , הדמוקרטיה , הפלורליזם והסובלנות , ללא התחזקותה והתגברותה של החילוניות . ושנית , כי בשום חברה הנתונה לטוטליות דתית אין לשער את שימורם והתפתחותם של הערכים האלה . אמנם גם בחברה חילונית אין שום ערובה אוטומטית להתפתחותם – והיינו עדים למשטרים חילוניים אשר רמסו ברגל–גאווה ערכים אלה – אלא שבה יש לפחות פוטנציאל וסיכוי למאבק על מימושם . וההבדל בין השניים הוא עולם ומלואו . הציונות כאלטרנטיבה של זהות שאלת הזהות טורדת יהודים הרבה יותר משהיא טורדת בני עמים אחרים . הסיבה לכך נעוצה בתופעה ייחודית מאוד לעם היהודי : היווצרותה של חפיפה מלאה , רבת דורות , דו–סטרית , בין זהות דתית לזהות לאומית . את החפיפה הזאת תופס היהודי הדתי כתופעת נצח , אימננטית לעצם הקיום ולטעם הקיום היהודי . מבחינתו , הקביעה הזאת היא אחד מעיקרי האמונה החשובים ביותר . אלא שבחינה היסטורית ביקורתית מפריכה את הקביעה הזאת . עיון במקרא , לא כל שכן בספרות של חקר המקרא , מלמד עד כמה ארוכה וסבוכה היתה הדרך להתגבשות החפיפה המלאה בין זהות לאומית לזהות דתית . גלויה לעין עוד יותר מופרכותה של הטענה בדבר נצחיות החפיפה האמורה , שעה שעוקבים אחרי תהליכי החילון שפקדו את העם היהודי במאתיים השנים האחרונות , ובייחוד מאז התעוררותה של תנועת ההשכלה . לתהליכי החילון הללו נתלוו שתי התפתחויות היסטוריות עתירות משמעות : האמנסיפציה וההתעוררות הלאומית , ששתיהן היו , במידה רבה , פועל יוצא של תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את עמי אירופה . רק על רקע התהליכים האלה אפשר להבין נכוחה את הופעתה של הציונות . כשם שאין להבין את השתמרותם של היהודים כעם , ואת שימור זיקתם לארץ–ישראל כמולדת , במנותק מהתפקיד שמילאה הדת בתולדותיהם , כך אין להבין את תופעת הציונות אלא על רקע המפנה המהפכני שהתחולל בעולמה של היהדות . המעבר החד מציפייה לגאולה מידי שמים בדמותו של משיח בן דוד , לגאולה עצמית , מעשה ידי אדם ( אוטו–אמנסיפציה , ( לא יכול היה להתחולל ללא תהליך החילון . הופעת הציונות היתה כרוכה בהתגברות על המורשת הדתית ובמתן ביטוי לא דתי לזיקות העמוקות אל ההיסטוריה היהודית , אל התרבות היהודית ואל אהבת ארץ–ישראל , ועל כן אך טבעי הדבר שהיא עוררה בקרב רבים מראשי הקהל החרדי התנגדות חריפה כל כך , עד כדי פנייה אל שליטיה "הגויים" של אירופה כדי שהללו יאסרו את פעילותה של התנועה הציונית . בצד החרדה מפני חידוש התופעה של "משיחיות שקר , " גברה החרדה מפני הציונות שיש בה כדי לתת לאדם היהודי אופציה חדשה של זהות יהודית , אלטרנטיבית לזו שנתנה לו הדת מדורי–דורות . על תפקידה הייחודי הזה של הציונות יצא קצפו של הממסד הדתי–הרבני בחלקו המכריע . לדוגמה , הנה דבריו של האדמו"ר מליובביץ , ' שלום בר שניאורסון , ראש חסידי חב"ד ברוסיה , שהזהיר כי הציונים גרועים בהרבה מן המשכילים . המשכילים , לדברי האדמו"ר מליובביץ' – יש תקווה כי יבינו שאם רוצים הם לשמור על זהותם היהודית עליהם לחזור בתשובה ליראת שמים ולקיום מצוות . אבל הציוני – אין תקווה כי יעשה זאת : ... " גם אם תכתוש אותו במכתשת , לא ישוב בתשובה , באשר לפי חשבונו הוא יהודי כשר , מאחר שהוא לאומי נאמן . " אכן , הליובביצ'ר חדר אל מהות הניגוד העמוק שבין העמדה החרדית , המחייבת טוטליות דתית של הזהות היהודית כתנאי מוקדם לזהות הלאומית , לבין הציונות , שעל פי עצם מהותה ועל פי תנאי הולדתה לא יכלה להשלים עם טוטליות זו , משום שכרתה ברית היסטורית עם החילוניות . הציונות עזרה ליהודים רבים להתמודד עם משבר זהות עמוק שהתחולל בעקבות האמנסיפציה והתקבלותם כאזרחים שווי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|