|
|
עמוד:515
. 5 ידידיה צ' שטרן : הכרזת העצמאות מדברת "על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל , היא מדינת ישראל . " התיבה "מדינה דמוקרטית" אמנם נעדרת , אך עקרונות ההכרזה מלמדים על כוונה להקמתה של מדינה דמוקרטית . כעבור 44 שנים , בעת חקיקת חוקי היסוד : כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק , הכתירה הכנסת את ישראל בתואר "מדינה יהודית ודמוקרטית . " השימוש במונח הדו–ראשי " מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית" פרץ זה מכבר את גבולות שיח הזכויות המשפטי והתקבל גם בשיח הזהות . רשות הרבים הישראלית מזהה את המדינה כיהודית ודמוקרטית . ההתמודדות עם הגדרה זו של מדינת ישראל מחייבת בירור של קשיים מושגיים , חווייתיים ומעשיים שעולים ממנה , והצעה למערכת איזונים שתאפשר את יישובם . הקושי המושגי " מדינה דמוקרטית" – מהי ? הפרשן של מושג זה יכול להיעזר במטען אינטלקטואלי ובניסיון אנושי שאינם עומדים , במידה שווה , לרשות הפרשן של מושג המדינה היהודית . מדינה דמוקרטית היא חזון נפרץ למדי בעת החדשה ודרך תפקודה עומדת במרכז תשומת הלב של החוויה האנושית במאות השנים האחרונות . קיימות מחלוקות בנוגע לעושר התוכני של הדמוקרטיה : המצמצמים רואים בה צורת משטר , מסגרת של כללי משחק לקבלת החלטות בידי ציבור . זוהי הדמוקרטיה הפורמלית . המרחיבים , המצדדים בדמוקרטיה מהותית , רואים בה רעיון ואף אידיאל . הם סוברים שמדינה איננה דמוקרטית אם אינה E ל D / לית וסובלנית . עליה להיות מחויבת למשנה פוליטית קונקרטית ( למשל , ליברלית ) ולמערכות הסדרים ספציפיות ( למשל , מגילת זכויות אדם . ( כך , למשל , מערכת היחסים שבין המדינה ובין דת או לאום נתפסת בעיני המרחיבים כשאלת מבחן לעצם הסיווג של המדינה כדמוקרטית , מה שאין כן בנוגע למצמצמים , שכאמור , אינם תולים את הדמוקרטיות של המדינה בשאלות אלו . כבחוק כלים שלובים , כל בחירה בנוגע לרמת העושר התוכני ולממד העומק של המדינה הדמוקרטית משפיעה על נפחו של המרחב הפנוי להשפעה של ערכיה של מדינה יהודית . על כל פנים , האתגר של הבנת משמעויותיה התיאורטיות והמעשיות של המדינה הדמוקרטית אינו ייחודי לישראל . קהילות רבות ברחבי העולם חוות את המתח שבין ההבטחה המוצעת בידי המדינה הדמוקרטית ובין האיום הגלום בה כלפיהן . זהו סיפור ידוע , לא פתור , במורשת הפוליטית המערבית . " מדינה יהודית" – מהי ? מנגד , מדינה יהודית היא תופעה יחידאית , צעירה , שהדיון בה עודנו בבתוליו . אף ששורשיה של התרבות היהודית עמוקים משורשיה של התרבות הדמוקרטית , וכך גם גזעה ונופה , היא התקיימה אלפיים שנה בהעדר ריבונות . הגלות רוקנה את הזיכרון היהודי מהחוויה המדינית והותירה לאקונה הגותית ומשפטית עצומת ממדים בדבר E שרה , דרכי התנהגותה וערכיה של מדינה כזו . בעוד הדרך המוליכה מהתרבות הדמוקרטית אל המדינה הדמוקרטית היא מישור כבוש יחסית , הרי היישום של התרבות היהודית , כחומר מעצב של ריבונות יהודית , הוא נעדר תקדימים , ולכן – עקוב ולא נודע . " יהדות" נתפסה מאז ומעולם כציון של עם ( קריטריון דמוגרפי , ( של לאום ( קריטריון לאומי ) ושל דת ( קריטריון דתי . ( ההתקיימות הפיזית , הרוחנית והתודעתית של הציוויליזציה היהודית לגלגוליה ניזונה תמיד מהמקור המשולש הזה . סביר להניח אפוא כי המונח מדינה יהודית אמור לשקף את ריבוי הפנים של היהדות עצמה : מדינה שרוב אזרחיה יהודים , שהיא מדינת הלאום של היהודים ושיש לה שיוך דתי יהודי . בחירה בין המרכיבים הללו , הכרוכה בהשתקה ניכרת ושיטתית של תרומתו הסגולית של מי מהם , מרדדת את אופייה היהודי של המדינה . במהלך ההיסטוריה כולה ראו רוב היהודים בשלושת המרכיבים מהות אינטגרטיבית אחת . כיום , עקב החילון ובגלל הקמתה של מדינת ישראל , נתפרדה החבילה הזהותית . לרבים אין מעגלי העם , הלאום והדת חופפים , והם אף חווים , לעתים , חיכוך ביניהם . מתעוררת , לפיכך , השאלה של המשקל היחסי שיש לתת לכל אחד מהמרכיבים בהקשרים הנושאיים שנדרש בהם בירור בדבר ערכיה של מדינה יהודית . מדינה יהודית מול מדינה דמוקרטית פרשנויות פונדמנטליסטיות למדינה יהודית או למדינה דמוקרטית מסכלות אפשרות לדו–קיום מושגי ( ומעשי . ( אם ,
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|