|
|
עמוד:513
להעביר שטח ארצישראלי לשלטון או לריבונות זרים , וכי עליו לעודד עלייה יהודית והתיישבות יהודית צפופה על הקרקע . זכויות אלה של היהודים בארצם לא התבטלו עם הפסקת פעולתו של ארגון חבר הלאומים , ובסעיף 80 של מגילת האו"ם – הארגון שהחליף את חבר הלאומים – אף נקבע כי כל הזכויות של עמים שהוכר בהם במסגרת שיטת המנדטים של חבר הלאומים שרירות וקיימות , גם אם שיטה זו עברה מן העולם . חשוב לציין כי הנאמנות לעקרונות מגילת האו"ם היא מעקרונותיה של הכרזת העצמאות . מששוחררו שטחי ארץ–ישראל המערבית במלחמת ששת הימים מידי הכובש הערבי , נותרו בעינן כל המחויבויות שעל פי המשפט הבינלאומי , שתכליתן להכשיר שטחים אלה להתיישבות יהודית , כחלק ממדינתו של העם היהודי ( מה שהוגדר בכתב המנדט "הבית הלאומי . ( " מדינת ישראל , שפעלה ופועלת ליישובם של שטחים אלה , אינה נוהגת כמדינה כובשת אלא כמדינה המחויבת לחזון הציוני ולכללי המשפט הבינלאומי כאחד . כל בחינה של חוקתיות ההתיישבות היהודית בשטחי ארץ–ישראל המערבית חייבת להתייחס למחויבותה של המדינה להגשמת החזון הציוני , ולמילוי אחר הוראות המשפט הבינלאומי , כאמור . השבת ומועדי ישראל סממן אחר המבטא את הווייתה הלאומית של המדינה כמדינה יהודית הוא דמותם של השבת ומועדי ישראל . מדינת ישראל קבעה את השבת ומועדי ישראל לימי המנוחה הרשמיים שלה , וקבעה בחוק מגבלות שונות בהקשר הזה . המדינה לא ביקשה לחדור לתחום חיי הפרט ולכפות עליו את שמירת השבת מנימוקים דתיים . "אף שמקורה של השבת במצוות הדת ... היתה השבת במרוצת הדורות לאחד מסמליו הלאומיים של עם ישראל" – נאמר באחד מפסקי הדין . המגמה המונחת ביסוד קביעת ימי המנוחה של המדינה בהתאם לימי המנוחה שעל פי מסורת ישראל היתה לשוות לפרהסיה של החברה בישראל חזות יהודית , וזאת משיקולים לאומיים , כביטוי להווייתה של המדינה כמדינה יהודית . על חשיבות שמירת השבת בחיים הציבוריים של ארצנו עמד בשעתו משוררנו הלאומי , חיים נחמן ביאליק : "ארץישראל בלי שבת לא תבנה , אלא תחרב , וכל עמלכם יהיה לתוהו . עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת , שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי , אלא גם יסוד קיומו האנושי ... השבת , ולא התרבות של תפוחי–זהב או תפוחי–אדמה היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו . ועתה , בשובנו לארץ–אבות , הנשליכנה אחר גוונו ככלי אין חפץ בו ... ? בלי שבת אין ישראל , אין ארץישראל ואין תרבות ישראל . " במחותו כנגד התגברות חילולי השבת בפרהסיה בתל–אביב , כתב ביאליק : "השבת היא המתנה הטובה והנעלה ביותר , שהנחילה אומתנו לבני האדם כולם . בלעדי השבת אינני מצייר לי תרבות אנושית אמיתית וקומה שלמה של צלם–אלהים בעולם . כל מי שבא לארץ–ישראל מצפה למצוא כאן את השבת בתפארתה ובשלמותה , וחלולשבת כל–שהוא ברבים פוצע כל לב יהודי נאמן פצע אנוש לאין מרפא . השבת היא ששמרה על קיומנו בכל ימי הגלות , וכפיות–טובה מאין כמוה היא לחללה בזדון ולפגוע בה כאן בארץ–אבות , במקום יצירתה וגידולה הראשונים . חטא לאומי הוא שאין לו כפרה . אין אני מצייר לי בשום פנים חיים לאומיים שלמים בלי שבת שלמה . " האם מדינת ישראל , המאפשרת פתיחת מקומות מסחר וקניונים , ומתירה חילולי שבת אחרים תחת הכותרת של "מופעי תרבות ובידור , " מקיימת את חובתה כמדינה יהודית ? האם ראוי הדבר שבמדינה יהודית יימצאו עובדים יהודיים שייאלצו לעבוד בשבת כדי לא לאבד את מקור פרנסתם ? תורת ישראל והמשפט העברי סממן אחר שראוי היה שיהיה אחד ממרכיביה של הזהות היהודית של מדינת ישראל הוא תורת ישראל בכלל , והמשפט העברי בפרט , כגורם בעל השפעה במערכות החוק והמשפט של המדינה . תורת ישראל היא ששמרה על אחדותו של עם ישראל בשנות הגלות הארוכות . עם ישראל שמר אמונים לדין הלאומי שלו , המשפט העברי , וחתר בכל ארצות פזורותיו לאוטונומיה שיפוטית שתאפשר התדיינות בפני בתי דין הדנים על פי הדין היהודי . בדרך זו היה המשפט העברי למערכת משפטית חיה ומתפתחת , שהניבה במרוצת הדורות אוצרות ספרותיים בלתי נדלים של המחשבה המשפטית היהודית לדורותיה . כשקמה מדינת ישראל , היא בחרה – על אף הגדרתה מדינה יהודית – שלא לאמץ את המשפט העברי כמשפט המדינה באופן כולל , אלא ייחדה למשפט העברי תחולה מצומצמת בתחום של דיני המעמד האישי בלבד . במרוצת השנים נוספו אמנם דברי חקיקה נוספים המושתתים על עקרונות המשפט העברי , כמו חוק לא תעמוד על דם רעך , המבטא ערך יהודי מובהק של החובה להושיט עזרה לאדם השרוי בסכנה . ברם רובה המכריע של החקיקה במדינת ישראל אינו מבוסס על עקרונות המשפט העברי . במישור הפסיקה , נפתח פתח רחב להגברת מידת ההיזקקות של שופטי ישראל למשפט העברי , עם חקיקת חוק יסודות המשפט , התש"ם . 1980 – ברם ניסיון השנים שעברו מאז
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|