מעמד היהדות המתקדמת והיהדות המסורתית בישראל

עמוד:498

האולם תגרום לפילוג . בקבלו את העתירה קבע בג"ץ הלכות בעלות חשיבות מרחיקת לכת . הוא קבע כי חופש הדת והפולחן הוא "מחירויות הפרט המובטחות לו בכל משטר דמוקרטי נאור . בעצם קיומו והבטחתו של חופש זה כרוכה סכנת הפילוג בין זרמים ותנועות דתיים שונים , אבל אין בסכנה זו כדי לגרוע מאומה מחופש הדת והפולחן ; שאם לא תאמר כן , ביטלת כל תורת חופש הדת כולה . " עוד קבע בית המשפט בפוסלו את החלטת המועצה כי "מגילת העצמאות הבטיחה חופש הדת והפולחן לכל אזרחי המדינה , וגם אם לא העניקה המגילה עצמה זכות לאזרח הניתנת לביצוע על דרך של תביעה משפטית , אורח חייהם של אזרחי המדינה נקבע בה , ואת עקרונותיה חייבת כל רשות במדינה להניח נר לרגליה . " במהלך השנים הורחבה פסיקה זו ובית המשפט התערב בהחלטותיהן של רשויות מקומיות , להבטחת זכותם של בתי כנסת של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית להקצאת קרקע ציבורית לצורך הקמת בתי הכנסת שלהן . כיום מבקש המרכז לפלורליזם יהודי להרחיב את השוויון בתחום זה , בעתירה המבקשת לחייב את המדינה לבנות בתי כנסת לא אורתודוקסיים ביישובים ובשכונות שבהם קיים ביקוש לכך , בדומה למדיניות ארוכת הימים שלפיה בונה המדינה על חשבונה בתי כנסת אורתודוקסיים לעדות השונות בכל יישוב ושכונה חדשים . תחום נוסף שבו חל שינוי במדיניות המפלה הוא תחום התמיכות מתקציבי המדינה בפעילות תרבות ודת . לאחר שנים שבהן סירבו משרדי הממשלה לתמוך בפעילות ובמוסדות של היהדות הלא–אורתודוקסית , החל המשרד לענייני דתות לתמוך בבתי המדרש לרבנים שלה , לאחר עתירה לבג"ץ שערערה על חוסר השוויון בהשוואה למוקצב לישיבות האורתודוקסיות , ולאחר שהתברר למדינה כי לא ניתן להגן על מדיניות מפלה זו . בשלב מאוחר יותר חידש בית המשפט גם הלכות עקרוניות בנוגע לחובת המדינה להשתית את תמיכותיה על בסיס פלורליסטי : "יתרון הוא לחברה , שיש בה מגוון של תפיסות , אורחות חיים ומוסדות . המגוון מעשיר . הוא מבטא מציאות חיים ; הוא תורם לשיפור החיים ; הוא נותן משמעות מעשית לחופש . החופש הוא בחירה . ללא אפשרות של בחירה בין דרכים שונות , החופש של אדם לבחור את דרכו הוא רק מליצה . זה עיקרו של הפלורליזם , שהוא מרכיב חיוני ומרכזי של חברה דמוקרטית , לא רק במישור הפוליטי , אלא גם במישור התרבותי , לרבות במישור הדתי : מגוון של דרכים ואפשרות לבחור ביניהן ... הפלורליזם הוא היבט של הדמוקרטיה . וישראל היא מדינה יהודית שהיא גם מדינה דמוקרטית" ( בג"ץ . ( 1438 / 98 נמשך המאבק של קואליציה רחבה של ארגוני תרבות וחינוך יהודיים , הכוללת גם ארגונים חילוניים וגם את התנועות הלאאורתודוקסיות להבטחת שוויון בהקצאת תמיכות המדינה וליישום הערכים הגלומים בפסיקה דלעיל במציאות שבה עקרונות המבחנים לתמיכת משרד החינוך ממשיכים להפלות לטובה את הממסד החרדי והאורתודוקסי . המועצות הדתיות , האחראיות לאספקת שירותי הדת לאוכלוסייה היהודית ברשויות המקומיות , הן תחום נוסף שבו התנהל מאבק רב שנים בבית המשפט העליון ובזירה הפוליטית . גם בעניין זה פסק בית המשפט באופן חד–משמעי , בנוגע לניסיונות חוזרים ונשנים לפסול מועמדים לכהונה במועצה הדתית שהם חברים בקהילות של היהדות המתקדמת או המסורתית , כי "פסילתו של מועמד מטעמים שבהשקפת עולם , כגון בשל השתייכותו לזרם לא–אורתודוקסי , יש בה משום אפליה פסולה ודינה להיבטל" ( בג"ץ . ( 699 / 89 תוצאתם של מאבקים אלה היתה מינויים של חברים מהזרמים האלה למועצות הדתיות בכמה רשויות , ושיתוקן של מועצות דתיות גברים ונשים מהתנועה הרפורמית מתפללים בצוותא ליד הכותל , . 1997 בית המשפט העליון קבע הלכות עקרוניות ביחס לחובת המדינה להשתית את תמיכותיה על בסיס פלורליסטי . עיקרו של הפלורליזם , נאמר בבג"צ , 1438 / 98 שהוא מרכיב מרכזי של חברה דמוקרטית , לא רק במישור הפוליטי כי אם גם במישורים התרבותי והדתי .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא