המפלגות הישראליות הלא–דתיות ושאלת יחסי דת ומדינה

עמוד:488

מסורתית באופייה ובתכניה , אך בשנות ה60– השלימה עם ההפרדה בין בתי הספר הממלכתיים–הדתיים ובין בתי הספר הממלכתיים . אחרי מלחמת ששת הימים , בתקופה שהיה גח"ל שותף לממשלת האחדות הלאומית , "משחררת השטחים , " נראה לפתע רעיון ארץ–ישראל השלמה כריאלי . אז , כשאימצוהו גם הליברלים שבגח"ל , הוא טופח מחדש , גם כמענה לצרכים ביטחוניים , אך בעיקר כנגזר מן הזיקה התנ"כית לשטחים . במצעי גח"ל נאמר : "זכותו של העם היהודי לארץ–ישראל היא זכות שאינה ניתנת לערעור . " כשהוקמה תנועת גוש אמונים , ובה רוב דתי ( היא התבססה בעיקר על יוצאי בני עקיבא , ( אשר ביקשה להתנחל ב"חבלי הארץ הקדושים , " טיפח גח"ל קשרים אמיצים איתה . עם היבחרותו של מנחם בגין לרה"מ ב1977– ( כמנהיג הליכוד ) היה מעשהו הראשון לגשת אל הכותל המערבי להודות על הניצחון . בזמן הממשלות של מנחם בגין , יצחק שמיר ובנימין נתניהו , מנהיגי הליכוד , נעשה מאמץ מיוחד לבסס את הקשר עם המפלגות הדתיות הציוניות והחרדיות . בתקופת בגין ניתן פטור גורף מגיוס וסיוע כלכלי נרחב לכל בני הישיבות החרדיות ונחקקו חוקים שיש בהם התחשבות רבה יותר בעמדות דתיות , למשל באיסורים בתחומי נתיחת מתים והפלות . כמו כן תמך הליכוד בתיקון החוק " מיהו יהודי " כדי שיכלול " גיור כהלכה " כתנאי להכרה ביהדותו של מתגייר . הליכוד גם ביסס את קשרי המפלגה עם האוכלוסיות המזרחיות המסורתיות . בתקופת בגין , גם לאחר הנסיגה מסיני , נעשה מאמץ ליישב את יהודה , שומרון , חבל עזה והגולן . בין תושבי השטחים החדשים בלטה מאוד האוכלוסייה הדתית שההתנחלות נראתה לה כמימוש " מצוות יישוב הארץ , " בניצוח הליכוד . מאמץ חשוב היה קליטת מתנחלים בליכוד ( שעל פי חוקתו , ניתן לסניפיו בשטחים ייצוג יתר לעומת סניפים שבתוך הקו הירוק . ( החוקה מדברת על " השרשת ערכים נצחיים של מסורת ישראל בחינוך ובחיי המדינה , " ואילו מצע הליכוד של 1992 ( לאחר מיזוגו למפלגה אחת ) מסכם : " הקמת מדינת ישראל היא ביטוי להתגשמות חזון הגאולה של העם היהודי , לפיכך שואף הליכוד להעמיק את הצביון היהודי של המדינה ולבססו על ערכי מורשת ישראל "; קיימות בו דרישות ל " קירוב לבבות בין דתיים וחילונים , " " לשמור את הסטטוס קוו בנושא דת , " " לחזק את החינוך הדתי לאומי " ולהיענות לצורכי הדת . לעומת המפלגות החילוניות והליברליות הדורשות הפרדה בין דת למדינה , והמפלגות הפרגמטיות , שאינן מביעות עמדה ישירה בנושא הזה , קבע הליכוד קביעה חד משמעית שדרכו היא " שלילת הפרדת הדת מהמדינה " והוא תומך בכינון חוקה " תוך התאמת תוכנה ועקרונותיה למורשת העם היהודי ולערכי המוסר שטופחו במסורת ישראל . " בשולי מחנה הימין היו וישנן כמה מפלגות נציות רדיקליות המציגות עמדות שונות בשאלות דת ומדינה . מפלגת "התחייה" בראשות גאולה כהן קמה ( 1979 ) בידי פורשי הליכוד , חברי גוש אמונים ואנשי ארץ–ישראל השלמה שמקורם בתנועת העבודה . במפלגת התחייה התקבצו דתיים , מסורתיים ואף חילונים והיא ביטאה זאת באחת מסיסמאותיה – "הולכים ביחד . " היא קמה כמחאה על הסכם קמפ דייוויד והסכם השלום הישראלי–מצרי ומטרתה הראשונית היתה לעצור את הנסיגה מסיני . בשאלות דת הבליטה התחייה גישה מסורתית קיצונית . מבחינתה , הדת היא חלק מרכזי בזהות הלאומית . היא דרשה להפוך את כל העיר העתיקה בירושלים לעיר יהודית , ולבנות מקום תפילה יהודי על הר–הבית , וקבעה שבמגמה להפריד את הדת מהמדינה טמונה סכנה לאומית . היא תמכה בעמדת המפלגות הדתיות בשאלת מיהו יהודי , אך בניגוד לעמדת המפלגות החרדיות , היא התנגדה לפטור הגורף מגיוס לצה"ל לבחורי ישיבות וצידדה בחובת שירות לאומי לבנות דתיות . ב1993– התחייה חדלה להתקיים . ב1983– נוסדה מפלגה ימנית רדיקלית אחרת : "צומת , " בראשות הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן . זו היתה מפלגה נצית שהתנגדה לכל ויתור ישראלי בשטחי ארץ–ישראל , אך משיקולים ביטחוניים יותר מאשר משיקולים דתיים או היסטוריים . היא חברה למפלגת התחייה בשנים , 1987-1984 ישיבת סיעת צומת בכנסת , . 1993 "צומת" היתה מפלגה ימנית נצית שדגלה בשלמות הארץ , אך שיקוליה היו ביטחוניים ובשאלת דת ומדינה דרשה הפרדת הדת מהמדינה ושללה את הכפייה הדתית . אחרי ירידתה מהבמה הפוליטית קמו מפלגות אחרות שדגלו גם הן בשלמות הארץ , אך בשל בריתן עם מפלגות דתיות הסתמכו על "הבטחה אלוקית" לארץ האבות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא