המפלגות הישראליות הלא–דתיות ושאלת יחסי דת ומדינה

עמוד:481

" הכנענים" " ) הוועד לגיבוש הנוער העברי . ( " אלה חתרו לארץישראל גדולה , מתוך השתלבות במרחב השמי והפרדה מוחלטת בין לאום עברי לזהות יהודית–דתית . תנועה זו , שעם תומכיה נמנו גם אנשים שמאליים , ביטאה גישה חילונית גמורה בשאלות דת ומדינה ( ר' הערך כנעניות במדור ההגות היהודית המודרנית . ( ניתן לראות אפוא שהמפלגות הלא דתיות ביישוב ביטאו מגוון של זיקות כלפי דת ודתיים . במחנה הסוציאליסטי בלטה התייחסות כללית חילונית או פרגמטית ; המחנה האזרחי התאפיין בגישה ליברלית ומסורתית ; ואילו בימין שלטה גישה מסורתית . בתקופת המדינה מאז קום המדינה השתנתה המפה המפלגתית . מפלגות ותיקות התפלגו והתאחדו , נוצרו בריתות פוליטיות בדמות "מערכים" ו"גושים , " מפלגות חדשות קמו ונעלמו או התבססו ככוחות חדשים במפה הפוליטית . עם זאת בולטת גם מגמה של המשכיות מתקופת היישוב . וכל המפלגות הוסיפו להדגיש את עמדתן הייחודית בשאלות הדת והמדינה . במחנה השמאל בולטות מגמות פרגמטיות , ליברליות וחילוניות . מפא"י – לימים "מפלגת העבודה" – כמפלגת השלטון במשך כשלושים שנה ( 1977-1948 ) ולסירוגין מאז 1977 ( בשנים 1996-1992 ו , ( 2001-1999– או כשותפה לממשלות אחדות–לאומית , היתה תמיד בעלת גישה פרגמטית מובהקת בענייני דת ומדינה בעיקר מסיבות אלקטורליות וקואליציוניות . הנהגת המפלגה , ובן–גוריון בראשה , היתה בעלת גישה חילונית וליברלית , אבל ראתה בעצמה מחויבת להסדר הסטטוס קוו . מראשית שנות ה50– גבר חלקם של המצביעים המסורתיים–המזרחיים בקרב בוחריה . בשנים 1977 -1948 היא קיימה שותפות קואליציונית עם המפלגה הדתית הלאומית ולעתים גם עם "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל" החרדיות . מפא"י כמפלגת שלטון דגלה במדינה מודרנית , והתנגדה למדינת הלכה ולחלק מהתביעות הדתיות , כגון התביעה לחקיקת חוק שבת גורף וכולל . ואולם , כמפלגה פרגמטית , התפשרה עם רבות מתביעות המפלגות הדתיות , בניגוד לתפיסות האידיאולוגיות של רבים ממנהיגיה . היא הסכימה – מלבד הסכמות הסטטוס קוו מ – 1947– למונופול הרבנות האורתודוקסית בתחומי הנישואים והגירושים ולמניעת אפשרות של נישואים אזרחיים , למטבחים ממלכתיים על טוהרת הכשרות בלבד , לאוטונומיה מרחיקת לכת לחינוך הדתי–הלאומי והחרדי ( על אף פירוק "זרם העובדים , " שהיה מזוהה עם תנועת הפועלים , ( לחקיקה דתית ארצית ומוניציפלית נרחבת בעניין שמירת השבת , לחוק המגביל את גידול החזיר , לשחרור בחורי ישיבות מצה"ל ( פורמלית על ידי דחיית שירות למי ש"תורתם א / מנותם , ( " למניעת מעמד חוקי לזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים ובעיקר לאי–כינון חוקה ליברלית שתעגן ותשריין את חופש הדת והמצפון . ב1958– נקלעה המדינה למחלוקת בשאלת "מיהו יהודי . " הרקע לכך היה פרסום הנחיות לפקיד מרשם האוכלוסין מטעם שר הפנים , ישראל בר–יהודה , איש אחדות העבודה , ולפיהן רצף המפלגות והתנועות ביישוב על פי התייחסותן לנושא דת ומדינה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא