קליטת העלייה ו"הסוגיה הדתית"

עמוד:462

תהליכי הקליטה . תודעת העדתיות ניזונה בהכרח ממשקעים אלה , במיוחד כאשר הפערים העדתיים עדיין שרירים וקיימים וקצב צמצומם מאכזב . יוחנן פרס ואליעזר בן–רפאל , בספרם קירבה ומריבה – שסעים בחברה הישראלית , מביאים ממצאים הקושרים בין רמת הדתיות של הנסקרים לבין החשיבות שהם מייחסים להשתייכותם העדתית . אמנם החשיבות העדתיות יורדת מדור לדור , אולם עדיין יש פער ניכר בין האשכנזים למזרחים : 59 % מהאשכנזים אינם מייחסים חשיבות לשיוך העדתי , לעומת 44 % מקרב המזרחיים . בין החילוניים 67 % – מדווחים שהזהות העדתית אינה ממלאה תפקיד חשוב בחייהם , ואילו בקרב אלה המגדירים עצמם כמסורתיים – רק 17 % אומרים זאת . פרס ובן–אליעזר מגיעים למסקנה "שגם המסורות העדתיות הייחודיות נחשבות חלק מזהות דתית . " פרס ובן–רפאל בדקו גם את "הצד השני של המטבע : " את השפעת המוצא העדתי על רמת הדתיות . הם מביאים נתונים ממחקרם , המתבסס על סקרים שנערכו בשנים 28 % . 2000-1999 של המזרחיים מדור ראשון הגדירו עצמם כחילוניים ( לעומת 60 % בקרב האשכנזים , ( ואילו מקרב המזרחיים מדור שני 39 % הגדירו עצמם כחילוניים ( לעומת 67 % מקרב האשכנזים 47 % . ( מכלל המזרחיים הגדירו עצמם כמסורתיים ( לעומת 21 % מכלל האשכנזים . ( ממקבץ סקרים שערך מכון " דחף" בהנהלתה של ד"ר מינה צמח במהלך שנת 2006 עולה , כי 44 % מהמזרחיים , דור ראשון ושני , הגדירו עצמם כחילוניים ( לעומת 72 % מקרב האשכנזים 38 % . ( מקרב המזרחיים הגדירו עצמם כמסורתיים ( לעומת 15 % מקרב האשכנזים . ( בכל הסקרים שיעור המגדירים עצמם כחרדים נע בין 4 % ל , 6 % – הן בקרב המזרחיים והן בקרב האשכנזים . מכיוון שהסקרים הללו מציעים לנסקרים , לצד האופציות החילונית והדתית , גם את האופציה המסורתית ( שיש לה ביקוש ניכר בקרב המזרחיים ) ברור שמזרחיים המגדירים עצמם כחילוניים מתקרבים בכך להגדרה העצמית המקובלת על הרוב החילוני . בסקר שערך מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ב1993– נשאלו הנסקרים אם בהשוואה לבית הוריהם הם מנהלים אורח חיים יותר דתי או מסורתי , או פחות דתי או מסורתי . 39 % מהמזרחיים ו 36 % – מהאשכנזים דיווחו שהם מנהלים אורח חיים פחות דתי או מסורתי מאשר הוריהם . לפי נתוני סקר שערך המרכז בשנת 2002 עולה , כי 12 . 2 % מקרב המזרחיים בני דור ראשון השיבו כי אינם שומרים כלל על המסורת הדתית לעומת 14 . 6 % מקרב הדור השני . ניתן לטעון כי ניסוח הקטגוריה הזאת מרחיק לכת יותר מהקטגוריה של הגדרה עצמית חילונית , שכן לא מעטים הם החילוניים שישיבו לשאלה כזאת כי הם "שומרים במקצת על המסורת . " הפער בין הדורות ניכר בתשובות לקטגוריה השלישית " ) שומר במידה רבה על המסורת הדתית 28 . 8 % : ( " מבני הדור הראשון שייכו עצמם לקבוצה זאת , לעומת 19 . 8 % בלבד מבני הדור השני . למשקיפים על ההשלכות של קליטת שנות ה50– של עולי ארצות האיסלאם על דמותה של החברה הישראלית כיום צפויות שתי סכנות קוטביות : מצד אחד – האשליה כאילו פג תוקפן של תחושות הקיפוח מלפני יובל שנים וכאילו נעלמו גילויי הקיפוח החברתי–תרבותי–עדתי גם בימינו ; ומצד שני – ההתעלמות מהתמורות שעברו עולים אלה וצאצאיהם בתחומים שונים מבחינה השכלתית , חברתית וכלכלית ; מהמעמד הראוי יותר שזכתה לו המורשת התרבותית שלהם עם קריסת ההשפעה ההגמונית של תפיסת "כור ההיתוך ; " ומתהליכים של חילון שפקדו חלקים לא מבוטלים של קבוצות העולים שנסקרו . ב . שנות ה : 90– עולי ברית המועצות לשעבר בשלהי 1989 החל גל העלייה ההמונית מחבר המדינות העצמאיות ( ברית המועצות לשעבר . ( בשנים 2000-1989 הגיעו לארץ כ 886 , 000– עולים מחבר המדינות ו 43 , 000– מאתיופיה . ישראל קלטה בעשור זה בממוצע שנתי 18 עולים לכל 1 , 000 תושבים ; שיעור זה היה רק כעשירית משיעור העולים בשנים הראשונות של המדינה , אולם גדול פי כמה מהשיעור המקביל בארצות הגירה אחרות . לאחר מכן הידלדל זרם העלייה , ועד סוף 2006 עלה מספר העולים שהגיעו מבריה " מ לשעבר ל . 980 , 000– אם מצרפים אליהם את עולי שנות ה – 70– כ – 160 , 000– מונה קבוצה זו כ 1 , 140 , 000– נפש והיא הקבוצה אריה ( לובה ) אליאב שעמד בראש מפעל הקמת חבל לכיש ( כאן בתמונה משנות ה50- בחברת מתיישבים בחבל לכיש , שרבים מהם היו עולים ממרוקו ) מעיד כי 'הסוגיה הדתית' כשלעצמה לא העסיקה את עולי מרוקו ורבים מהם מצאו את מקומם במושבים השייכים לתנועת המושבים , שהיא תנועה כללית-חילונית במהותה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא