קליטת העלייה ו"הסוגיה הדתית"

עמוד:459

החיים שלהם – אך " שיטה " כפייתית לא היתה כאן . רבים ניסו להנחיל בחופזה את ה " ארצישראליות " שלהם לילדי העולים – והנחלה זו פעמים רבות לא היתה רגישה למאוויי העולים עצמם . " ואמנם , מעדויות שונות , גם מקרב בני העדה עצמם , מתברר , כי חלק ניכר של עולי תימן , במיוחד הצעירים שבהם , שינו את אורח חייהם מרצונם , בהשפעת עצם המפגש עם החברה החילונית בארץ . גם המפגש עם הציבור הדתילאומי בארץ , שברובו הגדול ויתר מרצונו על גידול הפאות , האיץ את התהליך . " מיתוס גזיזת הפאות " , מסכם צמרת , " היה נוח לצורכי מאבקי ההסברה והתעמולה , והוא נקלט היטב בארץ ובחוץ לארץ – והוא גם זה שבמידה רבה נותר ומטופח עד ימינו . " הממשלה קבעה כי היא "מקבלת בכללן מסקנותיה של ועדת החקירה , " אולם עם זאת היא שידרה , ובמיוחד העומד בראשה , מסר הפוך . בן–גוריון שקל אפילו לערער על כמה מקביעותיה של הוועדה , אך נמנע מכך בעצת היועץ המשפטי לממשלה . במיוחד הוא חלק על קביעתה , שאת הטיפול בחינוך של העולים הדתיים יכולים לעשות רק אנשים המזדהים עם ערכי החינוך הדתי , ומקיימים אורח חיים הנגזר ממנו . אולם הנושא לא ירד מסדר היום . בפברואר 1951 ( תשעה חודשים לאחר הגשת הדוח של ועדת פרומקין ) נערך בכנסת דיון נוסף על חינוך ילדי העולים . במסגרתו נתן בן–גוריון ביטוי תמציתי לתפיסת כור–ההיתוך שלו : "אין בדעתה של הממשלה להקפיא ההווי התימני של עולי תימן . להפך , אנו רוצים לסגל העלייה התימנית להווי הישראלי ... אנחנו רוצים למחוק כל הבדל מיותר ביניהם ובין יהודי אחר . איננו רוצים שהיחס לאישה , לילד ולילדה יישאר כמו שהיה בתימן . ... ואנחנו רוצים להופכו [ את היהודי התימני ] עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא , כמו שאני שכחתי שאני פולני . " באנלוגיה זו שערך בן–גוריון בינו לבין העולה מתימן הוא שגה שגיאה כפולה : הוא התעלם מההבדל העמוק שבין היפרדות מהעולם המסורתי שנעשתה מכוח הכרעה אישית חופשית להיפרדות שהתרחשה בדרך מאולצת ; כמו כן הוא התעלם מההבדל העמוק שבין הציונות האירופית שנתפסה כמרד במסורת , לבין הציונות של יוצאי ארצות האיסלאם , שנתפסה כהמשכה הטבעי של המסורת . וכך ניסח את ההבדל הסוציולוג ברוך קימרלינג בספרו מהגרים , מתיישבים , ילידים : המדינה והחברה בישראל – בין ריבוי תרבויות למלחמות תרבות : ... " אמנם כל המהגרים נתבעו להשתנות במסגרת האידיאולוגיה של כור ההיתוך ויצירת האדם הישראלי החדש , אך עומק ומהות השינוי שנדרש מן המהגרים מארצות האיסלאם היו גדולים לאין ערוך מעומק השינוי שנתבעו לו יוצאי אירופה . ההבדל העיקרי היה טמון במקומה של הדת בקרב שתי הקבוצות ובדרך שהן תפסו בה את היהדות : בעוד שרוב המהגרים מארצות אירופה כבר היו דור שני או שלישי לתהליכי חילון , יהדותם של רוב יוצאי ארצות האיסלאם היתה מזוהה בראש ובראשונה עם הדת ועם הפרקטיקות שלה . " עולי עיראק וצפון אפריקה : דמיון ושוני שתי הקבוצות האחרות שבלטו בין עולי ארצות האיסלאם היו יוצאי עיראק ויוצאי ארצות צפון–אפריקה , ובמיוחד מרוקו . נסיבות שונות גרמו לכך שרבים מיהודי עיראק , ש 123 , 000– מהם הגיעו ארצה בגל העלייה הראשון , כבר היו חשופים לתהליכי המודרניזציה והחילון יותר מאשר יהודי מרבית ארצות האיסלאם האחרות . שיעור בעלי ההשכלה העל–יסודית בקרב עולי עיראק היה הגבוה ביותר מקרב עולי אסיה–אפריקה , וכך ילדי עולים חדשים מתימן , שנציגים דתיים בכנסת התגייסו לעמוד לצדם , השמיעו קול מחאה תקיף על תופעות של כפייה אנטידתית . הביקורת העיקרית נמתחה על הפניית ילדים דתיים לבתי ספר לא דתיים ושידולם להסיר את הכיפה מעל ראשם ולגזור את פאותיהם . בתמונה : ילדים תימנים במעברת כסלון , 1950

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא