צה"ל בצומת יחסי הדת והמדינה

עמוד:451

מן המוטיבציה הגבוהה שיש לצעירים הללו , מבינים את המשמעות העמוקה וארוכת הטווח העשויה להיות לתופעה זו , כאשר תעמוד מדינת ישראל בפני הכרעות גורליות העשויות לקבוע את עתידה . התפעלותם של מפקדי הצבא מהחיילים הדתיים קשורה גם בכך שבשנות ה90– חלה ירידה ברמת המוטיבציה לשירות צבאי בקרב חלק מהנוער החילוני . במשך שנים רבות , כאשר ישראל היתה אומה–במדים שמרכיב ההשתתפות בפרויקט הקרוי צבא ומלחמה תפס בה מקום מרכזי , לא באו לידי ביטוי בקרב הצבא ניגודי ההשקפות בין המרכיבים השונים של החברה , כל עוד הם נמצאו בתוך "הקונסנזוס . " מחקרים על המתרחש כיום מראים כי הקיטוב הדתי–חילוני מוצא ביטויו בין השאר גם בהבדלים ניכרים ברמת המוטיבציה לשרת בצבא ולהצטיין בו . וכך , בצד השיח הדתי הלאומי המתחדש , מתגבש שיח חלופי , הניזון מהגלובליזציה החודרת לישראל , מ = צה של " המלחמה הקרה" בין הגושים , מהתפיסה כי לא נשקף עוד איום קיומי לישראל , וכי הסכסוך עם הפלסטינים הוא בר פתרון באמצעות פשרה . שיח זה הביא למה שניתן לכנותו ראשית צמיחתה של חברה אזרחית חדשה , והוא מעלה על סדר היום נושאים שונים ומגוונים הנוגעים לזכויות האזרח , לפמיניזם , לאיכות הסביבה וגם לפשרה מדינית ולשלום . זהו שיח שעיקר תשומת לבו נתונה אל הפרט , צרכיו , הנאותיו וסגנון חייו , לא פעם במקומה של תפיסה לאומית , שלא לומר לאומנית , מתוך שהפרט מתחבר לא פעם לעקרונות גלובליים המכריזים גם על קיומו של מוסר אוניברסלי שאינו תחום ב"אמת" לאומית או דתית כלשהי . אין ספק שמגמה כזו נתפסת כאיום על החברה הדתית לגווניה השונים , ובוודאי על הפונדמנטליזם מן הסוג האמוני , המדגיש הסתגרות והתבדלות אתנו–לאומית , מתמקד בתגובת נגד לגלובליות המאיימת עליו , ומתבטא בהתנגדות כוללת להסכמים המדיניים הכרוכים בוויתור על שטחים . ואופייני הדבר שרצח רבין נעשה לא בידי תמהוני או מטורף , אלא בוגר ישיבת הסדר , סטודנט באוניברסיטת בר–אילן , לוחם לשעבר בחטיבת גולני של צה"ל , ופעיל פוליטי מיליטנטי למניעת נסיגה מהשטחים . ובוודאי העיד הרצח על העובדה כי קיימים בישראל חוגים המוכנים להיאבק בכל האמצעים למען אמונותיהם הדתיות והלאומיות מבלי להתחשב כלל ועיקר בדעת הרוב או באופן שבו מתקבלות החלטות במדינה דמוקרטית . דילמה של ציות למפקדים או לרבנים התוצאות העשויות לנבוע מהתרחבות ההשפעה הדתיתהלאומית בצבא מודגמות בפסקי הלכה של רבנים , שקראו לחיילים , בתקופת ממשלת רבין , בראשית שנות ה , 90– לסרב לפקודה כאשר דובר באפשרות של פינוי התנחלויות ושטחים . מצב זה העמיד צעירים מתחת לגיל 20 בפני דילמה של ציות למפקדים או לרבנים , והוא מעורר שאלה , למי יישמעו חיילים ומפקדים דתיים בעת מצב משברי , כשתחליט ממשלה ישראלית על פינוי התנחלויות . האם נוכחותם הגוברת של חיילים בני ישיבות בעמדות הפיקוד אינה מעוררת ספק בנוגע לעמידתם מול התפרעויות אפשריות של מתנחלים ? ועד כמה יושפעו חיילי צה"ל ומפקדיו , אלה הנמנים עם המתנחלים ותומכיהם , מאותה קבוצת הרבנים , בעיקרם מרבני יש"ע , המייצגים גישה גאולתית ומשמשים להם מקור השראה וסמכות רעיונית . והרי בעיני אלה יש עניינים , ובוודאי העניינים המדיניים הקשורים ב"קדושת הארץ , " שהשלטון הדמוקרטי של המדינה אינו יכול לפעול בהם בניגוד להלכה , כפי שהם מפרשים אותה . מגמה זו , הגם שמשקלה הפוליטי אינו רב , עשויה להיות בעלת משמעות בעתיד . רמז לכך התגלה בחורף 2002 בתופעה הקרויה תלמידי תיכון יושבים בקפה בכפר-סבא . בשנות ה80- חלה בקרב חלק מהנוער החילוני ירידה ברמת המוטיבציה לשרת בצבא , שניזונה מן ההרגשה שלא נשקפת לישראל סכנה צבאית מצד מדינות ערב והסכסוך עם הפלסטינים הוא בר פתרון באמצעות פשרה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא