|
|
עמוד:448
הבריטי במלחמת העולם השנייה , ביקשה את המשכה הטבעי עם הקמת צה"ל . גם הצורך הדחוף בתגבור כוח האדם העומד לרשות הצבא בתקופת מלחמת העצמאות חיזק את המגמה של גיוס בנות לצבא . חוק שירות הביטחון הוחל מלכתחילה גם על אזרחיות ישראליות יהודיות מעל גיל , 18 אלא אם כן מדובר בצעירה נשואה , לוקה בבריאותה או דתייה . נציגי הציבור החרדי יצאו בחריפות נגד כל גיוס של בנות לצבא , אך התפשרו על פטור מגיוס לבנות המכריזות על דתיותן . ב1951– העלה בן–גוריון את התביעה כי בנות המצהירות על דתיותן יידרשו להוכיח כי אמת בפיהן , ויחויבו בשירות לאומי כתחליף לשירות הצבאי . תביעתו עוררה התנגדות חריפה בקרב החרדיים וכן פולמוס סוער גם בתוך הציונות הדתית . הרבנים הראשיים יצאו בנחרצות נגד כל גיוס של בנות ונתמכו בידי רבים ממנהיגי " הפועל המזרחי . " לעומתם הזדהו עם תביעת הגיוס נציגי הקיבוץ הדתי וסיעת "למפנה" במפלגה . ב1952– התקבל חוק השירות הלאומי ונציג אגודת ישראל פרש במחאה מהממשלה . המחנה הציוני–הדתי תמך לבסוף בחוק , שאגב , מעולם לא יושם , בהעדר תקנות . בהסכם הקואליציוני של ממשלת בגין עם אגודת ישראל בשנת 1977 נקבע במפורש כי לא יותקנו תקנות לחוק . עוד קודם לכן , בראשית שנות ה , 70– פעל שר הסעד , מיכאל חזני , להפיכת השירות הלאומי למערכת התנדבותית , המופעלת באמצעות עמותות המקורבות למפד"ל ומתמקדת בתחומי החינוך , הבריאות והרווחה . ואולם המתקפה החרדית–הדתית , החוזרת ונשנית , נגד גיוס בנות לא הצליחה לבלום את המאבק למען שוויון מעמדן של הנשים בצה"ל ושילובן במגוון רחב יותר של המקצועות הצבאיים . בימיה הראשונים של המדינה נאכפו הסדרי הסטטוס קוו בצה"ל רק בהדרגה . למשל : עד 1954 נשאו טקסי הזיכרון בחלק מבתי העלמין הצבאיים אופי ממלכתי–חילוני , ורק בשנה זאת הוצאו פקודות מטכ"ל שחייבו שילוב מרכיבים דתיים בטקסים . השפעה רבה ביותר על עיצוב היחסים בין דתיים לחילונים נודעה לרב הצבאי הראשי הראשון , שלמה גורן , שכיהן בתפקידו מ1948– עד . 1971 גורן , שהתבלט בפעילותו הנמרצת ובהבעת השקפותיו , גם כשחרגו מתחום העניינים שבסמכותו , הקים את מערכת הרבנות הצבאית והרחיב אותה , הסדיר שירותים דתיים לחיילים ופעל לפתרון בעיות הלכתיות הכרוכות בשירות צה"ל נהפך בהדרגה מצבא ממלכתי המורכב ברובו מחילונים לצבא הנתון להשפעה גוברת והולכת של חוגים דתיים-לאומיים . בתמונה : שריונאים , בוגרי "ישיבות ההסדר 1992 , "
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|