סטטוס קוו בענייני דת

עמוד:436

יש בהם פגיעה בזכויות אזרח ליברליות . לעתים גררה אחריה פסיקת בג"ץ מעשה חקיקה שהתיימר לעגן בחוק הסדר שהוצג כחלק מהסטטוס קוו . דוגמה בולטת לכך היא תיקון חוק השבות במארס , 1970 שלפיו "לעניין חוק זה , יהודי – מי שנולד לאם יהודייה , או שנתגייר ואינו בן דת אחרת . " תיקון זה , שגרר אחריו ביקורת חריפה מצד החוגים הליברליים במדינה ובתפוצות , נעשה לאחר שבג"ץ פסק בעניינו של בנימין שליט , והורה לרשום את ילדיו כיהודים למרות שאמם אינה יהודייה . דוגמה נוספת היא פרשת היבוא של בשר לא כשר : יבוא הבשר לישראל היה מופקד מאז ומתמיד בידי מנהל הסחר הממשלתי , שהקפיד על כשרותו . כחלק ממדיניות ההפרטה הוחלט גם להפריט את יבוא הבשר והממשלה , בראשותו של יצחק רבין , התכוונה לעשות זאת תוך שמירה על הסטטוס קוו , כדי למנוע פרישת ש " ס מהקואליציה . לנוכח החשש , שאי אפשר יהיה לממש זאת , בגלל השלכותיו על עניין זה של חוק יסוד : חופש העיסוק , ולאחר פסיקת בג " ץ שנענה לעתירת חברת יבוא להתיר לה לייבא בשר לא–כשר , קיבלה הכנסת במארס 1994 את חוק יבוא בשר קפוא , המונע יבוא בשר לאכשר , ותיקון לחוק יסוד : חופש העיסוק , המאפשר לכנסת לסטות ממנו . עתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי הרפורמים והקונסרבטיבים , בתביעה להכיר בגיורים הנעשים באמצעות רבניהם , עוררו את המפלגות החרדיות לתבוע את הפקעת סמכותו של בית המשפט העליון לקבוע הלכה בשאלות עקרוניות שהן בתחום סמכותה של הכנסת . במקביל הן תבעו לתקן את "פקודת ההמרה , " באופן שלא יוכרו גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים . לנוכח הסערה שעוררו יוזמותיהם של החרדים , בארץ ובתפוצות , ובעיקר בקרב יהודי ארה"ב , החליטה ממשלת נתניהו על הקמתה של ועדה ציבורית מיוחדת , בשיתוף נציגי הרפורמים והקונסרבטיבים ( ועדת נאמן , ( שהמליצה על הקמת מכון משותף לכל הזרמים , שיכין את המועמדים לגיור , אך הגיור עצמו ימשיך להתבצע אך ורק בידי רבנים אורתודוקסים . הרפורמים והקונסרבטיבים הודיעו , כי ימשיכו במאבקם להכרה מלאה בשוויון מעמדם של כל הזרמים . עריכת מאזן רב–שנתי של הישגי הדתיים מול הישגי החילוניים היא עניין מורכב : עם עליית ממשלת הליכוד , ב , 1977– גברו הדרישות הדתיות לכרסום בסטטוס קוו , אך רק חלקן מומש , כגון : הפסקתן של טיסות "אל–על" בשבת , הוצאת הסעיף הסוציאלי מחוק ההפלות , הכנסת סעיפים מגבילים בחוק האנטומיה והפתולוגיה וכן הגבלות שונות שהארכיאולוגים אולצו לקבל על עצמם . בראשית המאה ה21– התברר , כי התאמתה הערכתו של מי שכיהן מטעם "העבודה" כשר המשפטים והיה מעורב במספר ניכר של מגעים קואליציוניים עם המפלגות הדתיות , חיים צדוק , כי "הסטטוס קוו נע באופן דו–כיווני : בעניינים עקרוניים והלכתיים , כמו 'מיהו יהודי , ' הוא נע בכיוון הדתיים . בעניינים של אורח חיים וחופש הפרט – הוא נע בכיוון החילוניים . " המחנה הדתי–חרדי יכול לרשום לעצמו כמה הישגים , שחלקם ניתנים להגדרה כהישגים זמניים ( גם על דעת חוקרים דתיים : ( בלימת הלחצים להנהגת נישואים אזרחיים ; שמירת מעמדן ותקציביהן של המועצות הדתיות ; המשך אי–גיוסם של בחורי ישיבות והכישלון ביישומו של "חוק טל" ( שנועד לחולל שינוי חלקי בהסדרי הגיוס שלהם ;( פסקי–דין האוסרים על הפעלת חנויות , גם אם הן נמצאות בתחומו של קיבוץ ; אי–ההכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים ואת מניעת חקיקת חוק יסוד : זכויות האדם וחוק יסוד : החקיקה . במחנה החילוני רשמו את ההישגים הבאים : כרסום מרחיק לכת בהדרתם של הרפורמים והקונסרבטיבים ( ההכרה המתרחבת של בג"ץ בגיורי זרמים אלה , עד להחלטתו להכיר ב"גיורי–קפיצה , " של מי שלמדו לקראת גיורם בישראל ואת הגיור עצמו עשו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בחו"ל ;( התגברות התמיכה הציבורית והפוליטית ברעיון "חוק הזוגיות" ( שלפיו יותר רישום ממלכתי של בני זוג שכרתו ביניהם ברית זוגיות לא דתית , "מעין נישואים ;( " ריבוי הדרכים העוקפות את חוקי האישות , שגרמו לכך שהשיעור היחסי של זוגות הנישאים באמצעות הרבנות נמצא בירידה תלולה ; חילונה מרחיק הלכת של השבת וחוסר יכולתה של המדינה לאכוף את חוקי השבת ; הגידול העצום שחל במדינה בכל הנוגע לפתיחתם של מקומות בילוי בשבת , שיתוף נשים ורבנים לא אורתודוקסים במועצות הדתיות , ובתחום החקיקה – את חקיקת חוקי היסוד החדשים ( כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק , ( את עיגונה של מגילת העצמאות בחוקי היסוד , את חוק הקבורה האזרחית ואת פתיחת בית הקברות האזרחי הראשון בבאר–שבע ; וכמו כן , את ביטול קיומו של משרד הדתות ( אם כי מרבית הפונקציות שלו המשיכו לתפקד . ( תמונת מצב זאת מלמדת כי תוקפם של הסדרי הסטטוס קוו התערער באורח מרחיק לכת . פרופ' אביעזר רביצקי , מחשובי ההוגים במחנה הדתי–ציוני , גרס , כי ההסכמה שהונחה ביסוד "הסטטוס קוו" בטעות היסטורית יסודה : "היה מכנה משותף אחד שגוי לשני הצדדים – העמדה הנפשית של כל צד היתה 'העתיד שלי , ' והצד השני עתיד להיעלם . מבחינת החרדים , במושג 'יהודי חילוני' יש סתירה פנימית , זו תופעה שלא קיימת , וכדרך כל תאונה היסטורית – היא תחלוף . החילונים יתבוללו או ישובו בתשובה , וייעלמו . מבחינת המהפכה הציונית היתה היהדות ההלכתית תופעה גלותית , ששיבת ציון והנורמליזציה של העם היהודי ידחקוה לשוליים , אם לא יעלימוה לחלוטין . הסטטוס קוו לא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא