חוק השבות

עמוד:430

בלעדיותו של הממסד האורתודוקסי במתן שירותי קבורה ( חברה קדישא ) אף היא אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון הליברלי של פלורליזם וחופש בחירה . התקדמות דמוקרטיתליברלית בנושא הזה היתה עם חקיקת " חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית התשנ " ו " 1996 – שנאמר בו כי " אדם רשאי לבחור להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי , " אך ביצוע החוק מתמהמה ועד כה אין פתרון של ממש לאזרחים הרוצים בקבורה אזרחית מטעמים רעיוניים ולאזרחים הזקוקים לקבורה אזרחית כי אינם יהודים על פי ההלכה ( כגון ילדים לאב יהודי ולאם לא יהודייה . ( דוגמה להסדרים חוקיים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות דמוקרטיים היא החוקים המגבילים גידול חזיר ( על פי "חוק איסור גידול חזיר , התשכ"ב , ( " 1962 – שיווק בשר חזיר ( על פי תיקון לחוק משנת תש"ן , 1990 – "לא ישווק אדם ולא ימכור חזירים או בשר חזיר ומוצריו הנועדים לאכילה ולא יגרום ולא ירשה שישווקו או יימכרו , ( " הצגת החמץ בפומבי בפסח ( על פי "חוק חג המצות [ איסור חמץ ] התשמ"ו , " 1986 – " לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה ( " ופיתוי להמרת דת ( על פי "החוק לתיקון דיני עונשין [ פיתוי להמרת דת ] תשל"ז , " 1977 – יופעל החוק הפלילי כנגד " המפתה להמרת דת בתשלום כסף או כל דרך אחרת ועל המקבל פיתוי זה . ( " גם הגדרת מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שהדבר נעשה בחקיקה מאז שנות ה " ) 90– חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , " "חוק יסוד : חופש העיסוק , " "חוק יסוד : הכנסת" ו"חוק המפלגות התשנ"ב ( " 1992 – אינה פותרת את הבעיה . יש סתירה גם בין הפירוש ההלכתי–הדתי של התווית "יהודית" לפירוש המערבי–הליברלי המקובל של התווית "דמוקרטית , " וגם בין כמה וכמה הסדרים הנהוגים במדינת ישראל , הנובעים מהפירוש ההלכתי–הדתי של התווית "יהודית , " לבין סדרי ממשל דמוקרטיים–ליברליים המקובלים במדינות המערב . הבעיה אינה בנוסחה "מדינה יהודית ודמוקרטית" אלא בפירוש ההלכתי–הדתי של התווית "יהודית . " אין בהכרח ניגוד בין התווית "דמוקרטית" לבין פירוש התווית "יהודית" במובן הלאומי–הציוני ( מדינה של העם היהודי המוגדר על ידי שותפות גורל , זיכרון היסטורי ומורשת תרבותית פלורליסטית , מדינה המקיימת את חוק השבות , המקנה מעמד ממלכתי ל"מוסדות הלאומיים" המשותפים לה ולתפוצות ושסמליה לאומייםיהודיים גם אם מקורם דתי , ( כפי שאין כל ניגוד בין התווית " דמוקרטית" לתווית "יהודית" במובן הדמוגרפי " ) מדינת היהודים" כפי שחזה אותה הרצל , מדינה שיש בה רוב יהודי ולאותו רוב יש השפעה מכרעת על לשון המדינה , התרבות הדומיננטית וחוקי ההגירה , בהתאם לרצונו החופשי ולהחלטתו הריבונית . ( וכמו כן , אין סתירה בין התוויות , אם "מדינה יהודית" פירושה מדינה בעלת ערכים מוסריים אוניברסליים ששורשיהם יהודיים ( כך מדובר במגילת העצמאות על מדינה ש"תהא מושתתת על יסודות החירות , הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל . ( " ( ור' עוד , כאמור , מדינה יהודית ודמוקרטית – שישה מבטים במדור זה ( . לקריאה נוספת : יצחק גלנור ומנחם הופנונג ( עורכים , ( משטר מדינת ישראל – ספר מקורות , ירושלים . 1993 בנימין נויברגר , סוגיית החוקה בישראל , האוניברסיטה הפתוחה , ת"א , . 1997 בנימין נויברגר , דת , מדינה ופוליטיקה , תל–אביב . 1994 זאב סגל , דמוקרטיה ישראלית – עיקרים חוקתיים במשטר מדינת ישראל , תל–אביב . 1988 קלוד קליין ודוד קרצ'מר ( עורכים , ( קובץ מקורות בדיני חוקה ( כרכים א-ה , ( ירושלים , תשנ"ב-תשנ"ה . אמנון רובינשטיין וברק מדינה , המשפט החוקתי של מדינת ישראל , כרכים א' ו–ב , ' ירושלים ותל–אביב . 2005 אריאל רוזן–צבי ( עורך , ( מדינה יהודית ודמוקרטית , תל–אביב . 1996 חוק השבות אמנון רובינשטיין הכרזת העצמאות מדברת על הקמת "מדינה יהודית בארץישראל . " היותה של ישראל מדינתו של העם היהודי מתבטאת , בראש ובראשונה , בחוק השבות , תש"י , 1950 – הקובע , בסעיף , 1 כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה . " ליהודי העולה על פי חוק השבות מוענקת אזרחות אוטומטית , על פי סעיף 2 לחוק האזרחות , תשי"ב . 1952 – בכך באה לידי ביטוי לא רק מדיניות של מתן זכות כניסה לכל יהודי – לשם כך לא היה צורך בחוק מיוחד – אלא אף השקפה , הרואה בכל היהודים בעולם אזרחים–בכוח של מדינת ישראל . חוק השבות התקבל בהסכמה כללית בכנסת – גם נציגי המפלגה הקומוניסטית הצביעו בעדו , אך בתוך זמן קצר הפך מגורם מאחד לסלע של מחלוקות עזות . חוק השבות מעמיד את העם היהודי כולו בפני שאלה מהותית ביותר של הגדרת עצמו . הוויכוח הציבורי הניטש זה למעלה משלושים שנה סביב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא