בין דת למדינה, בין חילונים לדתיים

עמוד:425

דתי וכי הדתות והכנסיות אינן רשאיות להתערב בענייני מדינה ( בארה"ב אסור להפנות כספי מדינה לכנסיות , לחינוך דתי וכיו"ב . ( צרפת היא דוגמה למשטר הפרדה שנבע מעוינות לדת ומהרצון לקצץ את כנפיה . לעומת ארצות הברית , שבה נבעה ההפרדה , לפחות בראשיתה , מריבוי הכנסיות והכיתות ומהרצון למנוע מכנסייה אחת להשתלט על המדינה , הרי בצרפת כוון רעיון ההפרדה נגד כנסייה אחת הגמונית ושלטת , שהיא , ועמה בית המלוכה והאריסטוקרטיה , היו מעמודי התווך של המשטר הישן . דגם הקהילות המוכרות . דגם אחר ביחסי דת–מדינה במדינות דמוקרטיות הוא דגם הקהילות המוכרות או הדגם הגרמני . בדגם הגרמני אין דת או כנסייה רשמית . כל הקהילות הדתיות המוכרות בחוק שוות בפני החוק לכל דבר ועניין . בדגם הקהילות המוכרות , שלא כבדגם הכנסייה הרשמית , אין המדינה מתערבת בענייני הכנסייה ; ושלא כבדגם ההפרדה בין דת למדינה , אין בו 'הפרטה' של הדת , יש שיתוף פעולה בין המדינה לכנסייה בתחומים רבים , ושיתוף פעולה זה ממוסד ומעוגן בהסכמים בין הכנסיות והמדינה . יחסי כנסייה–מדינה מושתתים על דגם זה בגרמניה , אוסטריה , הונגריה , בלגיה , לוקסמבורג , אלזאס–לורן ובמקצת הקנטונים השווייציים . ככלל , מדינות הדוגלות בדגם הקהילות המוכרות רואות במימון השירותים הדתיים חובת המדינה כפי שמחובתה לממן שירותי חינוך , בריאות וסעד . פריט הדת נכלל גם ברישומי מפקד האוכלוסין , דבר שהוא בלתי קביל לחלוטין במדינת הפרדה , הרואה בדת עניין פרטי . עם זאת נישואים וגירושים חוקיים הם אזרחיים בלבד . בגרמניה מוגדרת קהילה מוכרת על פי גודלה , המשכיות היסטורית , מוסדות משותפים ויציגים ונאמנות לחוקה הדמוקרטית . עד כה לא זכתה הקהילה המוסלמית בגרמניה להכרה , הן משום שאין לה ארגון יציג ומוסדות משותפים והן בשל סירובם של מנהיגי הדת להכיר בזכות החוקתית להמרת דת . המדינה מממנת את פעילויות הכנסייה באמצעות הטלת מס כנסייה על כלל האזרחים . משוחררים מאותו מס כנסייה הם אותם אזרחים המודיעים בכתב שאין הם משתייכים לקהילייה דתית ושאין להם עניין בקבלת שירותים דתיים ( כגון טבילה בכנסייה , נישואים דתיים , בתי–הורים דתיים , קבורה דתית וכיו"ב . ( הכנסות המדינה ממס הכנסייה מחולקות בין הקהילות הדתיות השונות בהתאם למספר חבריהן משלמי המס . דגם הכנסייה הנתמכת . דגם זה מעורר עניין בקרב יותר ויותר מדינות שדגלו בעבר בכנסייה רשמית או בהפרדה מלאה בין דת למדינה . בדגם הכנסייה הנתמכת יש עדיפות מה , סמלית , חוקית או חוקתית , לדת או לכנסייה הדומיננטית . העדיפות של הכנסייה הנתמכת שונה לחלוטין מהעליונות הממוסדת והבולטת לעיני כול של הכנסייה הרשמית וגם נבדלת מדגם הקהילות המוכרות המבטיח לכל הקהילות שוויון מלא . דגם הכנסייה הנתמכת הוא אפוא דגם ביניים שיש למקמו בין דגם הכנסייה הרשמית לדגם הקהילות המוכרות . בימינו איטליה , ספרד , אירלנד , ארמניה , פולין , בולגריה ורומניה הן מדינות כנסייה נתמכת . רובן היו בעבר מדינות כנסייה רשמית או מדינות הפרדה ( או שהונהגו בהן שתי המתכונות בתקופות שונות . ( הדמוקרטיה – המכנה המשותף המגמה הדומיננטית בעולם הדמוקרטי ברורה . ראשית מדובר במעבר מדגמים לא דמוקרטיים לדגמים דמוקרטיים . תיאוקרטיות 'טהורות' נעלמו מהמפה לפני שנים רבות , וגם המשטרים האוטוריטריים הפאשיסטיים למחצה בדרום אירופה , שהיו בהם 'אלמנטים' תיאוקרטיים , התפוררו בשנות ה . 70– הדיקטטורות הקומוניסטיות החילוניות–האבסולוטיות התמוטטו בסוף שנות ה80– ובתחילת שנות ה . 90– ואשר למדינות הדמוקרטיות , במדינות ההפרדה חל ריכוך במידת הטוטליות של ההפרדה . הפרדה עוינת נעשתה להפרדה ידידותית , ויותר ויותר סדקים הופיעו ב'חומת ההפרדה . ' הגישה ה'רכה' להפרדה מביאה את המדינה לתת סיוע כספי למוסדות גם במדינות שבהן קיימת הפרדה בין הדת והמדינה כארצות הברית , שבה אסור להזרים כספים ממלכתיים לחינןך דתי , יש לדת השפעה לא מבוטלת . בשנת 1925 הורשע במדינת טנסי מורה שלימד בכיתתו את תורת דארווין . בתמונה : סצנה מתוך המשפט המכונה "משפט הקופים" שנערך בטנסי בשנת . 1925 גם בימינו קיימת שם תנועה חזקה נגד הוראת האבולוציה בבתי הספר הציבוריים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא