תשעה באב

עמוד:421

איסור ההנאה שבלימוד תורה מכוון רבים אל קריאה במדרש " איכה רבה" או בתיאורי החורבן שבמסכת גיטין בתלמוד הבבלי . ט' באב מוקף מלפניו ומאחוריו בשבתות של בשורה וסיכום . השבת שלפניו קרויה "שבת חזון , " על שם הפטרתה "חזון ישעיהו" ( ישעיהו א , ( ' ואילו השבת שאחריה קרויה "שבת נחמו , " על שם הפטרתה "נחמו נחמו עמי" ( ישעיהו מ . ( ' השבת המבשרת משתמשת בתוכחות החברתיות–הדתיות של ישעיהו כדי לבאר את משמעות החורבן והשעבוד , והשבת הנועלת פותחת פתח תקווה אל פדיון וגאולה . ט ' באב הוא המועד האחרון בשנה–שתחילתה–תשרי , והוא מסיים אותה באקורד היסטורי–לאומי מצלצל , שאחריו משתררת כעין דממה ריטואלית עד " הימים הנוראים " ( אצל עדות אשכנז , ( או ר " ח אלול , מועד תחילת אמירת ה " סליחות " ( אצל עדות הספרדים . ( רישומו העז ניכר בצירופי לשון עבריים שונים המשתמשים ב " תשעה באב " כמסמן כללי לצער גדול ולאבל . ט' באב בזמן החדש כשהתחילה התרבות היהודית הקלאסית לחוש , במאות ה18– וה , 19– בצירים המבשרים את לידתה של תרבות יהודית חדשה , היה ט' באב לאחד מאותם מועדים ששיקפו נאמנה את תהפוכות הזהות המתפתחת . כבר באמצע המאה ה17– הורה שבתי צבי לנאמניו ( בהסתמכו על נבואת הנחמה בספר זכריה , שהבטיחה כי יום יבוא וכל ימי הצום והאבל ייהפכו לימים טובים , ( להפוך את ט' באב "לששון ולשמחה , " שכן הבין שיום טעון–משמעות זה ניתן לבטא באמצעותו ערכים משיחיים–מדיניים דרמתיים . העיקרון הזה הנחה , במאות הבאות , יהודים שונים . שעה שבתודעה היהודית הקלאסית היו חורבן בית המקדש וחורבן ירושלים ( והריבונות הלאומית ) עשויים מקשה אחת , עלו ובאו כעת על בימת ההיסטוריה יהודים אשר הפרידו בין שתי הקטסטרופות הללו , מתוך ההפרדה שנוצרה בתוכם בין זהות דתית לזהות לאומית . "מתבוללים" רבים זנחו את היום הזה בשל התרחקותם משתי הזהויות הללו גם יחד , ואילו רבני ה"רפורמה" בגרמניה צמצמו את הפן הלאומי של היום הזה ( למשל , בהפחתת מספר הקינות הנאמרות בו ) מתוך ניסיונם לסמן קו ברור בין זהותם הדתית לזהותם הלאומית . לא ייפלא אפוא שבחוגים יהודיים מתרחבים והולכים היה ט' באב במהלך המאה ה19– לאחד מאותם מועדים המושפעים ביותר מהמיית הלב הלאומית המתחדשת . הגדרתו של אחד העם ל"חיבת ציון" יפה בהקשר הזה ליהודיות הלאומית בכלל : ... " לא חלק מן היהדות ולא הוספה עליה , כי אם היהדות עצמה בשלמותה , רק בשינוי המרכז " ( תורה שבלב , . ( 1894 הסטת נקודת הכובד מדתיות ללאומיות קבעה מכאן ואילך את אופני התגבשותם של סמלי זהות יהודיים רבים ושונים והשתקפה גם בצביונו של ט' באב . משה הס , הנזכר , ברומי וירושלים , ( 1862 ) בסבו הקורא מתוך בכי באגדות החורבן התלמודיות , וכמוהו אחד העם , העומד , שלושים שנה אחר כך , בליל ט' באב מול הכותל המערבי בירושלים וצופה מהורהר באמירת הקינות , נתנו פירוש לאומי לסמלים הישנים , אבל לא היו חלק מציבור המקיים זיקת מעשה פעילה אל הסמלים הללו . גם אהרן שמואל ליברמן הסוציאליסט בעל האוריינטציה הקוסמופוליטית , האיש שיסד בלונדון את המפלגה הסוציאליסטית היהודית הראשונה , סירב לקיים את ההתכנסות הקבועה של פעילי מפלגתו , שנועדה דרך קבע למוצאי שבת , בליל תשעה באב , מתוך זיקה עמוקה למשמעותו התרבותית ( ר' הערך אהרן שמואל ליברמן במדור תנועות לאומיות וחברתיות . ( העמדת המועד על הרגל הלאומית בתוך כדי ניתוקו מן הרגל הדתית הביאה את מי שראו בעצמם את בוני ירושלים החדשה להפסיק לקונן , מתוך שמחת הבניין , על כאבי החורבן . תשעה באב ליד הכותל המערבי בשנת . 2005 בעלותם הפומבית של החוגים הדתיים על סמלי היום הזה מרחיקה מעליו חילונים . אולם גם בין הדתיים יש המורים על הסתירה בין המצב החדש שנוצר בירושלים לבין התפילה על "העיר החרבה , הבזויה והשוממה בימים אלה"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא