שבועות

עמוד:415

שבועות וסוכות – שהם "בכירי החגים" במורשת היהודית , יש מכנה משותף , המייצג מתח פנימי : שלושתם מקורם בחגי טבע קדמונים–פגאניים ושלושתם עברו תהליך של היסטוריזציה , שמיקם כל אחד מהם בסיפר המעין–היסטורי של העם על ראשית ימיו , מיציאת מצרים והדרך הארוכה ורבת העלילות אל הארץ היעודה . גם בימי קדם כבר בצבץ מתח מסוים בין שני מקורותיו של החג : הטבעי–החקלאי וההיסטוריהאמונתי . במאה ה20– בכלל , ובארץ בייחוד , התחדד המתח הזה : גברה הנטייה להבליט את היבטיו הטבעיים–החקלאיים של החג , וגם בצמד ההיסטורי–האמונתי נבעה סדק : גבר הרצון , בעיקר בקרב הציבור החילוני , אך לא רק בקרבו , להדגיש את ההיבט המעין–היסטורי , הלאומי , על פני ההיבט האמונתיהדתי . מתח זה קיים בייחוד בנוגע לחג השבועות , וזאת בשל האופי המיוחד של שני קטביו . הקוטב הטבעי–החקלאי בשבועות הוא , בייחוד בארץ , בעל משמעות רבה יותר מזו של שני הרגלים האחרים . "חג הקציר , " שהוא גם "חג הביכורים , " נעשה , בגין גורמים שונים , ובעיקר בגין מסורת שהתפתחה בארץ במערכת החינוך , לחג בעל משמעות רבה יותר מזו של " חג האביב" ושל "חג האסיף . " ואילו , בקוטב הנגדי , מעמד הר סיני – יותר משהוא מייצג תחנה חשובה בדרך ממצרים לארץ , הוא מעמד "מתן תורה , " הסימבול האמונתי העילאי . המתח הזה עבר תמורות דינמיות , מאז ההתקפה החריפה של הרבנים על חוגגי "חג הביכורים" בעמק יזרעאל בשנות ה20– של המאה ה20– ועד "תיקוני ליל שבועות" שעושים גם יהודים חילוניים , על פי דרכם , למן שלהי המאה ה . 20– מקורותיו של חג השבועות יותר מכל שאר המועדים מרובים כינוייו של החג הזה , ומעיד מספרם על ריבוי פניו . ספר שמות מכנה אותו "חג הקציר" ומציב אותו כאחד מ"שלש רגלים , " אך בהמשך מכנה אותו ספר שמות גם "חג שבועות . " ספר ויקרא נמנע מלהכתירו בשם ברור , מדבר על קיומו "שבע שבתות" מחג הפסח ומדגיש מאוד את "לחם הביכורים" כרכיב מרכזי בריטואל הנוהג בו , ואילו ספר דברים חוזר אל "חג שבועות . " ספרות חז"ל של תקופת הבית השני מכנה אותו "עצרת" ו"ביכורים , " ואילו רק אחרי חג השבועות , לפני שהיה גם ל"חג מתן תורה , " היה במקורו חג חקלאי הקשור בביכורי יבול החיטה . מנהג הבאת הביכורים , שנפסק אחרי חורבן בית המקדש השני , התחדש בימינו כאשר ביקש הציבור החילוני בארץ להקנות לחג צביון שונה ממנהגי הוריו . בתמונה : ילדי בית ספר בירושלים שרים "סלינו על כתפינו" בטקס הבאת ביכורים , בשנת 2001

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא