יום הזיכרון לשואה ולגבורה

עמוד:397

יום הזיכרון לשואה ולגבורה יאיר צבן יום זה , החל בכ"ז בניסן , הוא אחד המועדים שיצרה מדינת ישראל ( ובהם יום הזיכרון לחללי צה"ל , יום העצמאות ויום ירושלים . ( באופיו ובתולדותיו יש ביטוי ללבטי זהות עמוקים של החברה הישראלית . לתולדותיו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה דיונים על דרכי ההנצחה של קורבנות השואה ושל מורדי הגטאות החלו כבר בעיצומה של המלחמה . ב19– באפריל 1946 התקיים בוורשה טקס רב רושם לציון שלוש שנים לפרוץ המרד בגטו , והופיעו בו כמה ממנהיגי המרד שנותרו בחיים . בעקבות אירוע זה התקיימו , בשנים , 1951-1946 גם בארץ טקסי זיכרון למרד ב19– באפריל . בטקסים אלה בלט חלקם של אנשי " השומר הצעיר" ושל אנשי "דרור–החלוץ , " שרב היה חלקם במרד בגטאות השונים , שכן , באותם ימים עדיין הוצנע חלקם של בית"רים , קומוניסטים ו 4 Q נדאים . לא מקרי אפוא שסיעת מפ"ם בכנסת הראשונה היא שיזמה חקיקת חוק לקיום יום זיכרון למרד הגטאות ב19– באפריל . באפריל 1951 התקבלה בכנסת , בעמידת דום לזכר הנספים , הכרזה על הכוונה לחוקק חוק מיוחד לקביעת מועד זיכרון לשואה ( שייקרא "יום השואה ומרד הגטאות . ( " בסופו של דבר התקבל בכנסת בשנת 1959 חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה , התשי"ט . 1959 – מועדו נבחר בשל קרבתו ליום שבו פרץ מרד גטו ורשה , ערב פסח תש"ג 19 ) באפריל , ( 1943 ומתוך שמירת מרחק זמן סביר מ"שביעי של פסח" ומ"יום הזיכרון לחללי צה"ל" ו"יום העצמאות . " השם הנוכחי , "יום הזיכרון לשואה ולגבורה , " נגזר משמו של חוק יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ( תשי"ג , ( 1953 שלא היה בא לאוויר העולם ללא המרצתו של מרדכי שנהבי , איש משמר–העמק , שהקים את יד ושם כארגון וולונטרי , כבר בעיצומה של מלחמת העולם , ולאחר שהוכר יד ושם בחוק כמוסד ממלכתי היה למנהלו הראשון . השאלה מדוע חלפו חמש שנים מהקמת המדינה , ועשר שנים משיאה של השמדת היהודים בידי הנאצים , עד שנחקק חוק יד ושם היא אחת השאלות המציקות בנוגע ליחסו של היישוב והנהגתו לשואה ולניצוליה . חוק יד ושם של 1953 גם לא קבע דברים ברורים בנוגע למעמדו של יום הזיכרון ואף לא את מתכונתו . היה על שש שנים נוספות לחלוף , ורק בלחצה של "שדולת הנצחת השואה" התקבל , באפריל , 1959 חוק כזה . במהלך השנים , מאז ההכרזה ב , 1951– צוין יום הזיכרון בעצרות גדולות בקיבוץ יד–מרדכי ( הקרוי על שמו של מרדכי אנילביץ , ' איש השומר הצעיר ומפקד המרד בגטו ורשה ) ובקיבוץ לוחמי–הגטאות ( שמפעלו החשוב הוא בית לוחמי הגטאות למורשת השואה והמרד ע"ש יצחק קצנלסון . ( כמו כן התקיימו טקסי זיכרון על הר–ציון ואספות אזכרה של ארגונים שונים של הניצולים , מועצות מקומיות ועוד . חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה , התשי"ט , 1959 – שהתקבל לאחר ויכוחים ממושכים וחריפים , שבהם מחו נציגי השמאל הציוני בייחוד על מחיקת המילים "מרד הגטאות" משם החוק , קבע כי "ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומייה של שתי דקות שבהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים ; יקוימו אזכרות , עצרות עם , וטקסי התייחדות במחנות היוצר המשפיע ביותר בתחום ההגדה הקיבוצית היה יהודה שרת , שבמהלך שנות פעילותו הרבות בקיבוצים יגור ונוה–ים יצר נוסח מיוחד " ) נוסח יהודה שרת ( " שנהג בקיבוצים רבים ושילב קריינות אמנותית , מקהלה , סולנים ותזמורת . ההגדה הנפוצה והמקובלת ביותר נערכה בשנות ה80– בידי קבוצת פעילי תרבות בראשותו של אריה בן–גוריון , והיא נוהגת עד היום ברבים מן הקיבוצים . בארץ לא חרג מודל "ההגדה האלטרנטיבית" הרבה מעבר לגבולות התנועה הקיבוצית , וגם רבים מעוזביה שהמשיכו לערוך בביתם סדר פסח המבוסס על הגדת ילדותם לא הביאו את בשורתה אל הציבור הרחב . רוב המשפחות היהודיות החילוניות בארץ שומרות ( ברב או במעט ) על זיקה פעילה אל סדר הפסח , ובתוכו – אל ההגדה של פסח המסורתית , שלעתים קרובות נושרת אל חיקם מבין דפיו של עיתון ערב החג . בעשורים האחרונים מתרבה מספר המשפחות העורכות את הסדר לפי ההגדה המסורתית אך נוהגות להשמיט ממנה קטעים " קשים" ולפעמים גם להוסיף לה קטעים ספרותיים קצרים . במאה ה20– הופיעו מהדורות חדשות רבות של ההגדה . בזמן מלחמת העולם השנייה הופיעו הגדות בכתבי יד ובשכפולים , שחוברו בגטאות , בקרב הפרטיזנים , וביחידות של צבאות בעלות הברית שבהן שירתו יהודים . אומדים את מספר המהדורות שהופקו מאז 1935 ביותר מאלף , ובהן הגדות רפורמיות , הגדות קונסרבטיביות , הגדות קיבוציות , הגדות פמיניסטיות , הגדות צמחוניות ועוד .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא