פורים

עמוד:388

פורים , ש"חייבים" להרבות בה באכילה ושתייה "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי . " בין המאכלים האופייניים לפורים נמצא "אוזני המן" ( אכילה סמלית של האויב , ( תרנגול הודו ( על שום אחשוורוש שמלך מהודו ועד כוש , ( פולים וקטניות ( על שום שבהם הסתפקה אסתר בבית אחשוורוש "מטעמי כשרות . ( " "חיסולו" הסמלי של המן אינו רק באכילתו , אלא אף בהכאתו בעת השמעת שמו בקריאת המגילה באמצעות רקיעות רגליים , טפיחות ידיים , שחיקת אבנים שעליהן כתוב שמו והטבעת שמו ברעשנים ואקדחי צעצוע . בעדות שונות נהגו להכין בובה בדמות המן שאותה היו שורפים או תולים . לפי המסורות העממיות חש המן גם בגיהינום את המכות והייסורים . גם מנהגים אלה אופייניים לחגים האליליים של המעבר מתקופת החורף לאביב , שבהם נהגו לגרש ברעש והמולה את המזיקים . משלוח המנות והמתנות לאביונים ביטאו , בתקופות מסוימות , מעבר לשמחה , השתייה והפורקן , את הצורך לדאוג לחלשים ולנזקקים . גם מחצית השקל שנהגו לתת בערב פורים או בבוקר החג – זכר למחצית השקל שניתן בחודש אדר בימי הבית לצורך קורבנות הציבור – נועד לסייע לעניים . במהלך הדורות התפתחו צדדיו הקרנבליים העליזים של החג . במאה ה , 14– למשל , חיבר הסופר והמתרגם הנודד קלונימוס בן קלונימוס , בעת שישב ברומא , פרודיה תלמודית ושמה "מסכת פורים , " שעוררה עליו את זעמם של הרבנים , אבל נתחבבה מאוד על רבים . דומים לכך גם המנהגים שפשטו בישיבות במזרח אירופה , כבר במאה ה , 17– כגון מינוי "רב" לפורים , המזכיר את ההכתרה ההיתולית של המלך הקרנבלי ; פרסום מסכתות פורימיות בדפוס שכללו דברי היתול וחידוד ; הצגות לפורים " ) פורים שפיל" או "אחשוורוש שפיל ( " וכן פרודיות ושירי בידור שונים : " סליחות לפורים , " "הגדת ליל שימורים" ו"קידוש לפורים . " בדורות האחרונים ניתן להבחין בשינויים גדולים שהתחוללו במנהגי החג ותכניו בקרב ציבורים יהודיים לאומיים–חילוניים . כיוון שמרכיביו הסמליים של החג המסורתי ( מקרא מגילה , משתה , משלוח מנות ומתנות לאביונים ) ביטאו בדרך כלל תכנים פסיביים של שמחת–הינצלות–נסית וחיזוק הסולידריות הלאומית , לא נטו יהודים לאומיים חילוניים , שפרשו מבית מפורסמת ביותר היתה ה'עדלידע' של תל-אביב שצעדה ברחובות העיר בשנות ה . 30- היא היוותה שיאו של מנהג צעידה במסכות שהחל בעיר כבר בשנת . 1912 בתמונה : ה'עדלידע' של שנת 1934

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא