חנוכה

עמוד:377

החג בהווי בתי הספר העבריים החדשים . לטקסי הדלקת הנרות נוספו פרקי קריאה , מופעי שירה–ונגינה , וכמובן נאומים חגיגיים , שברובם נשזר חוט–השני המקשר בין ניצחון החשמונאים לתקוות ניצחונה של התנועה הציונית . צעד נוסף בהעצמתו של החג נעשה כאשר חרגו מכותלי בתי הספר והחלו תהלוכות התלמידים , הראשונה בראשון–לציון ( 1905 ) ולאחריה ביפו , ( 1906 ) ולראשונה נישא הדגל הציוני בראש התהלוכה . שנה לאחר מכן נערכה ברחובות תהלוכת לפידים ראשונה לכבוד חנוכה . משנת , 1909 שנת ייסודה של תל–אביב ומעברה של הגימנסיה העברית מיפו לעיר החדשה , נערכה בה מדי שנה בשנה מסיבת חנוכה , שדפוסיה התגבשו במהלך השנים וכללו , לבד מהטקסים , יציאה מכותלי בית הספר בשירה וריקודים אל הרחובות הסמוכים . בשלהי העשור החלה להתפתח המסורת של עלייה למקום שנחשב בטעות לקברות המכבים במודיעין . בשנים אלו , בשלטון התורכים , נגזר פוטנציאל החיכוך והעימותים בין דתיים לחילונים סביב חנוכה לא רק מהביקורת החריפה שמתחו החרדיים על ניסיונם של הציונים להפנות גב ל"נס חנוכה" ולהעמיד את החג על היותו סמל לניצחון בקרב של עם הנאבק על חירותו , אלא גם מחרדתם שמא ינקטו השלטונות התורכיים צעדי ענישה כלפי היישוב הקטן החושף שאיפות לעצמאות לאומית . על רקע זה התרחשה בכסלו תרס"ד , ( 1904 ) לקראת חנוכה , סערה סביב מאמר שפורסם בעיתונו של אליעזר בן–יהודה הצבי , שקרא ללמוד לקח מהמכבים ולהמשיך את מורשתם במאבק נגד השלטון העותמאני . הרבנים החרדיים , נציגי " היישוב הישן , " פרסמו מחאה גלויה נגד המאמר והצהירו על נאמנותם למלכות התורכית . המחלוקת עוררה את השלטונות והם עצרו את בן–יהודה לעשרה ימים כקושר קשר נגד השלטון וסגרו את עיתונו . על אותו רקע התרחשה , בשנה שלאחר מכן , פרשה שנודעה ב"יישוב" כ"בויקוט פתח–תקוה . " פועלי פתח–תקוה ביקשו לערוך נשף חנוכה , להעלות על נס את גבורת המכבים ולהשמיע מחאה נגד הפוגרומים ביהודי מזרח אירופה . איכרי "אם המושבות , " דתיים רובם ככולם , נרעשו : עדיין לא נשכחה מהם פרשת האחד במאי בשנה הקודמת והעימותים סביבה ( ר' הערך אחד במאי במדור זה . ( הם חששו שמא ינצלו הפועלים את הנשף כדי לבטא שאיפות פוליטיות לאומיות שיכעיסו את התורכים , ונחרדו לנוכח התקרבות בניהם אל הפועלים החילוניים . ועד המושבה החליט לאסור את קיומו של הנשף בתואנה שאינו מסכים להתיר במושבה מסיבה משותפת לבחורות ולבחורים . הפועלים דחו את ההחלטה וערכו את הנשף . ועד המושבה שילח בהם את שומרי המושבה הבדווים ורק ברגע האחרון נרתע מהפעלת אלימות . הוועד תבע מהפועלים לחתום על התחייבות לקיים אורח חיים דתי ואיים בסילוק הסרבנים מהמושבה . א"ד גורדון , שהתגורר גם הוא בפתח–תקוה , והיה רוב ימיו אדם דתי , התייצב הפעם ( שלא כמו בפרשת האחד במאי של ( 1904 לצדם של הפועלים . ועד המושבה מימש את איומיו . פועלים רבים נאלצו לעזוב את המושבה . הפרשה הסעירה את הציבור במושבות אחרות , שנערכו בהן אספות הזדהות עם פועלי פתח–תקוה , ודרכה השתקפו מערכות יחסים מורכבות בין מעסיקים לעובדיהם , בין ותיקים לעולים חדשים , בין דתיים–אורתודוקסים לחילונים . במהלך השנים התגבשו בבתי הספר דפוסי החג , שכללו , בדרך כלל , מלבד טקס הדלקת נרות בחנוכייה גדולה ושירי חנוכה ( שמספרם עלה והלך , ( גם הופעות דרמתיות ( הצגות או מסכתות ) ותהלוכות לפידים . הניסיונות לעצב מופעים דרמתיים לכבוד החג , ובייחוד בגני הילדים , בבתי הספר ובתנועות הנוער , הולידו אינספור יוזמות יצירתיות . המשורר הפורה לוין קיפניס חיבר את המילים לקטע הידוע מהאורטוריה "יהודה המכבי" של פרידריך הנדל : "הבה נרימה נס ואבוקה . " חג החנוכה שימש בשנות ה20– מסגרת מתאימה לציון אירועים בעלי משמעות לאומית : יום הזיכרון לאליעזר בןיהודה ; שבוע הספר העברי ; "יום סרט" לקרן הקיימת ; יום " הולדתה" של ההסתדרות ; וכך הועצמה נוכחותו של החג בחיים הציבוריים של העיר הצעירה . מאז שנת 1944 הנהיגה תנועת "המכבי הצעיר" את מרוץ הלפיד , היוצא ממודיעין ומגיע למקומות שונים בארץ . בימי המאבק נגד השלטון הבריטי סייע חג החנוכה בהעמקת התודעה הלאומית של היישוב העברי בארץ . חג החנוכה הוצג כמופת למאבקו של יישוב יהודי קטן הנאמן לדרכו הרוחנית והלאומית מול שלטון זר , העדיף עליו מבחינה צבאית והמבקש חגיגת חנוכה בגן ילדים בראשון לציון . דפוסי החג התגבשו בבתי הספר ובגני הילדים והם כוללים , בצד הדלקת נרות , גם הופעות דרמתיות שנושאיהן גבורת המכבים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא