מוסר מלחמה בישראל

עמוד:352

ממלחמות ישראל שבה לא צבא היה האויב העיקרי , אלא ארגון שפעל בשיטות של לוחמת גרילה וטרור . לוחמה שכזו מניחה לפתחו של צבא דילמות מוסריות חדשות שבהן לא התנסה קודם לכן ובוחנת את מחויבותו לאידיאלים של מוסר המלחמה שבהם דבק בעבר . יותר מכול מעצימה הלחימה בארגונים כדוגמת אש"ף את המחיר הכרוך בשמירה על עקרון היסוד של צדקת הלחימה : הימנעות מפגיעה בחפים מפשע . בעניין זה מביע יובל עמדה עקרונית כלהלן : "ודאי , האויב פעל מתוך שטח אזרחי ובתוכו , קצת מפני שזה היה מקומו הטבעי , כמיליציה עממית פלסטינית , וקצת מפני שהשתמש בכך לתחבולה אסטרטגית , להוסיף לעצמו הגנה או חסינות ... אבל הכתם המוסרי שדבר זה מטיל על אש"ף אינו מצדיק בשום פנים ואופן , שישראל תכתים גם את עצמה בהרג אזרחים שלא חטאו . אפשר לשאול : האם פירוש הדבר שידינו כבולות , והאסטרטגיה של אש"ף הצליחה ? התשובה היא : אמנם כן , ובדיוק כך . יש מחיר למוסריות ומבחנה היא הנכונות לשלם אותו . " דברים אלה רלוונטיים גם לוויכוח ולדילמות שנתעוררו בעשורים שלאחר מלחמת לבנון . מאז האינתיפאדה השנייה תופס המאבק בטרור , שיש הקוראים לו מלחמה , את מרכז סדר היום הביטחוני בישראל . בכמה חוגים קובעים מתפתח מוסר לחימה חדש – טיעונים השואבים את כוחם משחיתותם המוסרית של ארגוני טרור ונזקקים באופן חופשי למדי לתורת כפל התוצאות להצדקת פגיעה באזרחים חפים מפשע המיטיבה עם מטרות הלחימה . במסמך , הנראה כהתוויית קווי המתאר לתורת מוסר מלחמה חדשה , משרטטים האלוף עמוס ידלין והפרופסור אסא כשר את כלליה של "לחימה מוסרית בטרור . " בניגוד לדבריו של ירמיהו יובל שצוטטו לעיל , מעבירים ידלין וכשר את האחריות המוסרית לפגיעה באזרחים אל הצד שכנגד . לדבריהם , "בלוחמה הנוכחית , האויב פועל בכוונה תחילה מתוך סביבה מעורבת , גם מפני שלפעמים היא אכן נותנת לו הגנה מפנינו , וגם מפני שכל פגיעה שלנו בסביבה האנושית שלו משרתת את מטרותיו . בעשותו כן , האויב מתנהג באופן הנוגד בעליל הן את המוסר והן את המשפט הבינלאומי . לפיכך , הוא נושא באחריות המוסרית לכל פגיעה שלנו בסביבה האנושית של מוקד טרור , שחובתנו , כאמור , להתגונן מפני הסכנה הנשקפת לנו ממנו . " נוכל להתרשם מניגוד העמדות אם נשוב לדבריו של ירמיהו יובל , הכותב כי "להתייחס אל אזרחים חפים מפשע אלה , 'שכניו של הרשע , ' כפי שעשינו , פירושו להתייחס אליהם לא כאל בני אדם אלא כאל מין חפץ – תוואי נוף , בניין , תעלה , עץ ואבן . " "מי שנוהג כך " , מוסיף יובל , "אפילו לא התכוון לפגוע באזרחים ככאלה – ודווקא מפני שהתעלם מהם כגורם מוסרי , וראה בהם רק חפץ נלווה – מסלף את אנושיותו שלו בכך שהוא שולל את שלהם . " אמנם , שלא כפלישה ללבנון בשנת – 1982 שבה חדר כוח צבאי אדיר למחנות – מעמדת יובל לא נובעת בהכרח שלילה של פעולה לסיכול פיגוע טרוריסטי נקודתי העומד להתרחש , מתוך סיכון מינימלי של חפים מפשע ( שאלה שנעשתה לאחרונה מרכזית . ( אבל עמדתו דורשת לקיים את עצם ההבחנה בין אזרחים ללוחמים ואת הנורמות והמ'דע'ת הכרוכות בה . לעומת זאת , לפי כשר וידלין , מוסר המלחמה , כפי שהתעצב למן ימיו הראשונים של היישוב , בהשפעת הניסיון היהודי בגלות , ולאור עקרונותיה של תורת המלחמה הצודקת , אינו יכול לשרת עוד את "הפעילות המבצעית" ועל כן יש לזונחו . " הבחנות שהורגלנו בהן " , הם כותבים , "כגון ההבחנה בין לוחמים לאזרחים שאינם מעורבים בלוחמה , אמורות להתעדכן או להיות מוחלפות בהבחנות אחרות , ההולמות את תנאי העימות מן הסוג הנוכחי . " התפיסות האלה נתונות בראשיתן ואין לדעת כיצד יתפתחו , אילו מעשים יוצדקו לאורן , ואילו תגובות יבואו בעקבותיהן . לקריאה נוספת : גורני , יוסף , השאלה הערבית והבעיה היהודית : זרמים מדינייםאידיאולוגיים בציונות ביחסם אל הישות הערבית בארץ–ישראל בשנים , 1948-1882 ת"א : עם עובד , . 1985 ס . יזהר , סיפור חרבת חזעה , השבוי , מרחביה : הוצאת הקיבוץ הארצי , . 1949 הרכבי יהושפט , מלחמה ואסטרטגיה , ת"א : מערכות , 1990 [ פרק ד : ' " האילוץ המוסרי במלחמה . [ " וולצר , מייקל , מלחמות צודקות ולא צודקות , תל–אביב : הוצאת עםעובד , . 1984 כשר , אסא , אתיקה צבאית , משרד הביטחון , . 1996 לוז , אהוד , מאבק בנחל יבוק : עוצמה , מוסר וזהות יהודית , ירושלים : מאגנס , . 1998 מנוחין , ישי ( עורך , ( על דמוקרטיה וציות , יש גבול , תש"ן . שפירא , אניטה , חרב היונה , תל–אביב : הוצאת עם–עובד , . 1992 Religious and Secular Perspectives , Princeton Terry Nardin ( ed . ) , The Ethics of War and Peace : . University press , 1996

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא